כל מי שנסע וביקר בשדה תעופה בארץ ובעולם יודע כמה מתסכל יכול להיות לחכות בתור בכדי לעבור מחסומי ביטחון וביקורת גבולות, במיוחד במדינה בה חייבים להגיע לשדה התעופה כשלוש שעות לפני מועד ההמראה (בעונת החופשות והחגים אף יותר), בכדי להבטיח שכל הנוסעים יעלו לטיסה בזמן.
עם התפתחות הטכנולוגיה והשימוש הנרחב בסמארטפונים, הנמצאים כמעט אצל כל נוסע, נשאלת השאלה: למה לא לנצל אותם כגלאים חכמים.
חברת BLIP Systems מדנמרק, מציעה פתרון לגילוי וניתוח עומסים בשם BlipTrack, המזהה את מספר הסמארטפונים, הטאבלטים והמחשבים הניידים במרחב, על ידי קליטת ה- MAC address הייחודי של כל מכשיר מתוך שידור ה- Bluetooth והרשת האלחוטית שלהם בלבד. דרך אגב, כל מי שנוסע ברכב עם יישום הניווט WAZE או בתחבורה הציבורית עם היישום MOOVIT, גם הוא, למעשה, משמש כגלאי חכם המספק לנהגים / נוסעים אחרים מידע על העומס בכביש בו הוא נוסע.
הרי כמעט כל אחד שצריך להמתין בתור ממהר להתחבר לרשת האלחוטית הקרובה – להתעדכן בחדשות, לדווח סטאטוס או סתם לגלוש באינטרנט – ויתכן שאחרים יתחברו למכשיר שלהם בקישוריות Bluetooth עבור אוזניה אישית או כל חפיץ אחר.
הפתרון של החברה מיושם במעל 20 שדות תעופה בינלאומיים, כולל אמסטרדם, טורונטו ודובאי ולראשונה בשדה תעופה אמריקאי (לאחר קבלת אישור מאת ה- TSA שהינו המנהל לבטיחות בתחבורה האמריקאי) – בנמל התעופה הבינלאומי של סינסינטי / צפון קנטאקי. על פי המדדים הביא הפתרון הנ"ל בשנת 2014 לירידת זמן ההמתנה מ- 13.2 דקות ל- 8.9 דקות, כלומר, שליש מזמן ההמתנה בנקודות הביטחון והבידוק.
בהשוואה לזמני ההמתנה לבידוק סטנדרטי, ה- TSA חסך יותר מ- 26,000 שעות אדם בזמן ההמתנה רק במהלך נובמבר-דצמבר 2014.
אחד היתרונות בשימוש במערכת זו, הוא לאפשר לשדה התעופה להציג לנוסעים כמה זמן המתנה נדרש בכל אחת מנקודות הביטחון. בנוסף, ה- TSA מאפשר לשדה התעופה להיערך בהתאם עם משאבי כח אדם על מנת לתת מענה יעיל ומהיר לנוסעים.
לדברי הנהלת שדה התעופה, חישובי קביעת זמן ההמתנה בשדה נעשים על ידי אוניברסיטת Purdue. המדידה הראשונה נלקחה על ידי Purdue בשנת 2011 לשם הוכחת הקונספט של פתרון טכנולוגי זה.
אני מניח ששימוש בפתרון זה מעלה כמה חששות ביטחוניים הקשורים למעקב מסוג זה, אך למעשה המידע הנאסף מראה רק על קיום של מכשיר באזור ולא מגלה פרטים אישיים לגבי בעל המכשיר. החברה אף טוענת כי המידע הנאסף נשמר באופן אנונימי. לדעתי זה יישאר כך לפחות עד שתימצא דרך לקשר בין ה- MAC address לשם או בעל המכשיר.
כמובן שרשות שדות התעופה יכולה לעשות רווחים מהמידע הנאסף, למשל על מנת להגדיל את המכירות הקמעוניות בטרמינלים השונים. ניתן למדוד כמה זמן יושב לקוח בסטארבקס או כמה זמן מבלים אנשים בחנויות השונות.
לחברה פתרונות דומים גם עבור תחבורה פרטית וציבורית, המיושמים במספר מדינות כגון אוסטרליה, קנדה, סין, גרמניה, בריטניה, אירלנד, ניו זילנד, נורווגיה, פורטוגל, שוודיה, שווייץ ובלגיה.
הפתרון הזה אינו יחידי. גם לחברות המפתחות מערכות אבטחה ישנם פתרונות בשיטות אחרות, דוגמת נייס מערכות, המציע פתרון למדידת התקהלות מתוך הוידיאו המצולם באתר ועל ידי כך לווסת את העומס בהתאם, אך לשם כך יש צורך באינטגרציה מורכבת יותר.
לסיכום, גם הנוסעים מרוויחים שימוש בטכנולוגיה זו, מכיוון שהפתרון מביא לאופטימיזציה של הזמן המושקע בנהלי אבטחה, דבר אשר תורם לשיפור חוויית הנוסע באופן משמעותי.
לדיון בנושא: הסמארטפון מקצר לנו תורים