בקרת ווליום במגברים

פורום המיועד לציוד אודיו וינטאג' על כל סוגיו וכן אודיו אנלוגי - פטיפונים, ויניל וטייפים
Roy_LF (פותח השרשור)
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
הודעות: 380
הצטרף: אוגוסט 2013
נתן תודות: 79 פעמים
קיבל תודות: 74 פעמים

בקרת ווליום במגברים

נושא שלא נקרא #1 

שאלה למומחים הטכניים לגבי בקרת ווליום במגברים:
כידוע, במגברי הווינטאג' ובכלל במגברים עד סוף שנות ה - 90' בערך בקרת הווליום נעשית באמצעות פוטנציומטר.
לעומת זאת, רוב המגברים המודרניים משתמשים בבקרת ווליום דיגיטלית, בה כפתור הווליום למעשה מסתובב "על ריק", ולמעשה מהווה בקר לבקרת ווליום באמצעות שבב.
ישנם גם מגברים מודרניים המקפידים לעשות שימוש בפוטנציומטרים, אם כי בצד היקר יותר של הסקאלה.
שמעתי במספר הזדמנויות כי בקרת ווליום דיגיטלית הינה שיטה שנועדה בעיקר לחסוך כסף לבונה המגבר, אולם פוגעת בצליל. אפילו מצאתי גרפים ברשת המראים כיצד שיטה זו גורמת לפגיעה ב SNR של המגבר, וככל הנראה פגיעה שאינה זניחה.
האמנם?
אגב, אם אני מבין נכון, ווליום דיגיטלי מחייב המרת A/D לפניו והמרת D/A אחריו (תקנו אותי אם אני טועה). האם זה המקור לחיסרון שלו?
מישהו יכול לתת הסבר על ההבדל בין השיטות?

tomyeshuah
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 1583
הצטרף: אוגוסט 2011
מיקום: תל אביב
נתן תודות: 496 פעמים
קיבל תודות: 403 פעמים

נושא שלא נקרא #2 

המצאות כפתור סיבובי (Rotary Encoder) אינה מחייבת את המרת סיגנל האודיו.
הבקרה אמנם יכולה להיות דיגטלית, אך שליטתה יכולה להיות על מעגל אנלוגי לחלוטין. דוגמאות לכך הופיעו כבר מאמצע שנות ה-70 עם הופעת רכיבי IC, לזכרון נתונים, לא רק בתחום האודיו.

נשאלת השאלה, לאיזה מגבר רסיבר ספיציפי כוונתך? (כל דגם וייחודו).

Roy_LF (פותח השרשור)
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
הודעות: 380
הצטרף: אוגוסט 2013
נתן תודות: 79 פעמים
קיבל תודות: 74 פעמים

נושא שלא נקרא #3 

אף מגבר ספציפי, השאלה כללית יותר, ונובעת משיחה שהיתה לי עם טכנאי מגברים שהסביר לי שבמרבית המגברים המודרניים (וברסיברים לק"ב בפרט), במידה והתקלקלה בקרת הווליום, אין לו איך לתקן את זה.

היה לי גם ניסיון אישי בסוגיה; לפני כעשור היה לי מגבר Cyrus 7 שהלכה לו בקרת הווליום. לקחתי אותו בתור התחלה לטכנאי שאכן לא היה לו מה לעשות איתו, ולבסוף העניין סודר ע"י מעבדת היבואן אחרי הזמנה של שבב בקרת ווליום ספציפי מהחברה. אחרי כן עברו דרכי כל מיני מגברים מסוגים שונים שבבירור לא היה להם פוטנציומטר (אני יודע כי פתחתי אותם), ומעטים שכן.

tnsilver
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

נושא שלא נקרא #4 

חשוב להבין את מהות ההבדל בין הגברה בעולם הדיגיטלי לזה האנלוגי. אני מקשר כאן למצגת מעולה של ESS, שתחסוך הסברים מייגעים ושמסבירה את הבעיה בתמציתיות. ל-ESS יש DAC (צ'יפ) שנקרא Sabre32 שלדבריהם נותן מענה הולם לסוגיית ההגברה הדיגיטלית. ברמת העיקרון זהו חומר שיווקי - אך הוא הוגן, ומוצג כאן ללא משוא פנים. אחר כך - קיים כאן הסרטון הבא מ-2012, שעושה שימוש במצגת. החלק הראשון (כרבע שעה) מדבר על נושא בקרת הווליום הדיגיטלית (וגם החלק השני שעוסק ב-Jitter מעניין מאוד)



קיימת דרך נוספת לחשוב על הנושא והיא ש-DAC מוציא שני סוגים של פלט. סיגנל - ורעש רקע. רעש הרקע הוא קבוע בכל רמה של הגברה. זהו פשוט נתון. מכיוון שהגברה דיגיטלית מתבצעת על הביטים שמכילים את המידע, היא לעולם לא כוללת את רעש הרקע שאינו מיוצג במידע שנדגם במקור.

כאשר הסיגנל מוגבר אנו מקבלים SNR (יחס אות לרעש) גבוה ומצוין. אך ככל שאנו מנמיכים את העצמה, וצריך לזכור שלא מסובבים כאן כפתור ומבצעים מניפולציה חשמלית על הסיגנל, אלא מנחים את המעבד לבצע פעולה חישובית על רצף של ביטים, יחס ה-SNR קטן והולך. למעשה, בעוד שהסיגנל מוחלש (ביטים מוכפלים במספר שלילי כלשהו), רעש הרקע קבוע. התוצאה היא התדרדרות איכות הסיגנל ככל שההגברה פוחתת.

בבקרת עצמה אנלוגית בסיסית - נניח פוטנציומטר נגד משתנה, הסיגנל והרעש נכנסים למעגל כאות אנלוגי (מתח AC) והמניפולציה מתבצעת על שניהם באופן אחיד. כלומר, במערכת אנלוגית יחס ה-SNR שהגיע לבקר העצמה - נשמר ואינו מתדרדר כתוצאה משינוי בהגברה.

בקרי ווליום 'אודיופיליים' נמכרים באלפי דולרים וכוללים תכנון קפדני שלוקח בחשבון גם את רמת הרעש התרמי של מכלול הרכיבים ומגיע לרמות מרשימות של 130dB- רעש רקע. זה לא משהו טרוויאלי ולא מן הנמנע שבקרים ברמה זו יקרים יותר מצ'יפים שמיוצרים במאות אלפים. גם לדעת ESS, כפי ששמתם לב, בקרים אנלוגיים ברמה הזו, עדיפים על בקרים דיגיטליים.

Roy_LF (פותח השרשור)
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
הודעות: 380
הצטרף: אוגוסט 2013
נתן תודות: 79 פעמים
קיבל תודות: 74 פעמים

נושא שלא נקרא #5 

ראיתי בדיוק את המצגת הזו לפני שפתחתי את הנושא. (Y) מה שלא הצלחתי להבין ממנה הוא האם יש המרת A/D לפני בקר העוצמה.
הרי אם המגבר מקבל מהמקור סיגנל (ורעש) חשמלי (AC כאמור) וצריך לקבוע את מידת ההגבר שלו באמצעים דיגיטליים, הרי כדי שבקר העוצמה "יבין" אותו הוא חייב לעבור המרה מאות אנלוגי לאות ספרתי, לא? ואח"כ, על מנת לעבור אל ההגברה הסופית שתצא לרמקולים, בהתאם לעוצמה שקבע הבקר, יש לבצע המרה חזרה לאות חשמלי?
אם כן, הרי שמדובר בתהליך מורכב מאוד בהשוואה לפוטנציומטר, שלא ברור לי למה להסתבך איתו אלא אם הטכנולוגיה הזו זולה באופן מיוחד.

tnsilver
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

נושא שלא נקרא #6 

במישור הדיגיטלי אין לנו בעיה כשמדובר בבקרת עצמה דיגיטלית. בקרת העצמה מתבצעת על ה-'D' לפני ההמרה ל-'A'. בפועל, בניגוד לצ'יפ המחוכם של ESS, ממירים מצויים כלל לא עוסקים בבקרת עצמה. אפשר פשוט להזין את ה-DAC ברצף מידע שהמניפולציה הדיגיטלית כבר הופעלה עליו ע"י רכיב אחר. זה עדיף, מוריד מה-DAC אחריות מיותרת, ומוזיל את עלות תכנונו, פיתוחו וייצורו.

במע' מודרניות הוצג רכיב חדש שנקרא "פרה-אמפ' דיגיטלי". בניגוד לנרמז בשמו, הוא אינו מספק שלב הגברה כלשהו אלא מאפשר ניתוב מקורות ושליטה בעצמה. בקרי עצמה דיגיטליים, כמו לדוגמה הצ'יפ של Micro Analog Systems ה-MAS6116 שהוא בקר עצמה סטראו דיגיטלי מהווה למעשה רכיב שכזה:

קדם מגבר דיגיטלי מבוסס MAS6116

תמונה

בקר עצמה שכזה 'יודע' מחד להזין DAC ברצף מידע בינרי (DC) שהמניפולציה הדיגיטלית לשליטה בעצמתו התבצעה מראש, ואף לשלוט על עצמה של מקור אנלוגי מאידך. ניתן לראות זאת באיור בכניסות האנלוגיות RIN ו-LIN.

בקרת עצמה דיגיטלית של סינוס אנלוגי אינה מתבצעת כמובן על רצפי מידע בינריים (פשוט אין) אך ניתן לבצע זאת ללא כל צורך בדגימת PCM של הסיגנל האנלוגי והמרתו לרצף בינרי. מגברי Class D, וממשיכיהם מ-Class T עושים זאת באופן שגרתי באמצעות PWM או PDM ופרה-אמפ' דיגיטלי יודע לנתב מקור אנלוגי ולהבדילו ממקור דיגיטלי וגם לשלוט בעצמתו בשתי שיטות שונות, ללא כל צורך בהמרות מיותרות ואפילו במספר ערוצים.

פרה-אמפ' דיגיטלי יכול גם לכלול בקר עצמה אנלוגי. אני מניח שאלה שמורים לרכיבים במערכות יוקרתיות יותר משום שבקרי עצמה אנלוגיים איכותיים - עולים כסף. בשורה התחתונה - הדיגיטלי זול יותר. אין צורך בהמרות כפולות.

אינטואיטיבית, המרת סיגנל אנלוגי לדיגיטלי כדי לשלוט בעצמתו נשמע לי רע, לא יעיל, ולא חכם - אבל זה לא מסובך. זה פשוט ההפך של DAC וזה מריח לי די זול ופשוט. למעשה זה כל כך טיפשי ובלתי סביר - עד שאני די בטוח שמישהו בקצה התחתון של מערכות הק"ב היה חייב לנסות גם את זה.

ariekarp
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
הודעות: 596
הצטרף: נובמבר 2005
מיקום: להבים
נתן תודות: 19 פעמים
קיבל תודות: 66 פעמים

נושא שלא נקרא #7 

ישנו גם סוג נוסף של צ'פ מבוקר דיגיטלי אבל "הלב" שלו אנאלוגי ומבוסס על רשת נגדים כדוגמת הCS3310 של סיירוס לוג'יק.
בסוג זה של רכיב אין המרה ועיבוד דיגיטלי והאות עובר רק דרך מסלול אנאלוגי.
נא להרשם/להכנס לחשבון בפורום על מנת לצפות בקבצים או בתמונות המצורפים לשרשור

שלח תגובה

חזור אל “וינטאג' ואנלוגי”