עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG

מאמרים מהקבוצה

אוזניות NoiseHush NX80 Precise Bass - מסיבה!

03/04/2013 - 23:00



 
 
 

הקדמה 

NoiseHush הינה חברה המתמחה במוצרים לשימוש ללא ידיים, בעיקר מערכות שמע. מגוון המוצרי הBluetooth שלהם נע מאוזניות לדיבור, דרך דיבוריות רכב או אופנוע, וממשיך למערכות שמע מתקדמות יותר למוסיקה בפורמט All In One (שימושיות ועמידות יומיומית ואיכות שמע גבוהה). מוצרי השמע באיכויות גבוהות הן מערכות חוטיות שגם כאן יותר מתאימות למכשירים ניידים.
מדובר בחברה קטנה יחסית (עד כ-100 עובדים) שהוקמה ב2007, ממוקמת בקליפורניה, עם מטרה ברור - טכנולוגיית ביטול רעשים הנמצאת בכל המוצרים שלהם, תוך שילוב במוצרי Bluetooth באיכות גבוהה.

מבחן האזנה

כלי האזנה:
Snsa Clip+, RockBox 4
Reference: Rockit R50

מלבד המקום שמצויין, כל הקבצים המנוגנים הינם ריפים של FLAC מאלבום מקור. את מבחן ההאזנה אתאר בסדר הכרונולוגי שהאזנתי כדי להסביר את המסקנות שאליהן הגעתי. הראשונה היתה Alicia Keys באלבום המצויין The Element of freedom.

 



התגובה הראשונה שלי היתה לעקם את האף. הבאס חזק ומהדהד, המיד עמום ובשיר Love is Blind נשמעת אלשיה כשרה מתוך באר. ככל שהשיר מתקדם הבאס רק משתלט על הכל ונורא מטריד. פניתי לאקולייזר והנמכתי אותו ב-5dB וכן העלתי טרייבל ב-5dB. שיפור מהותי אך עדיין זה לא זה. החזרתי ל-0 את שני האחרונים והתקדמתי לאלבום הבא.

חיפשתי משהו אלקטרוני, אז פניתי לסיפריית MP3 (והיא היחידה בפורמט הנ"ל שהשתתפה בניסוי) המכונה "אימון" שהיא בעצם אוסף קיצבי של סינגלים חלקם משנות התשעים חלקם מודרניים, שנועדו לתת קצב לספורט שאני לא עושה. כאן ההפתעה היתה עוצמתית שכן דייויד גואטה ו-Sia לא נשמעו טוב יותר אצלי. בשני הסינגלים Titanium וכן- She Wolf זרקו אותי לגווני צליל שזכורים לי אי שם מימי הברים והמועדונים שבירמנתי בהם. אפילו ניחוחות של אפטר-פארטי עלה לי באף בסינגלים של FFF (הלא הוא עופר ניסים).
עם חיוך שמריח כמו רוח נעורים פניתי אל אלבומה של Katy Perry - Teenage Dream



כאן מצאתי את עצמי נהנה משני קצוות שונים ומתחיל להבין את הקטע של האוזניות האלה. מצד אחד עם ה- R50 הווקאליות של קייטי מקבלת דגשים לטוב ולרע, הצליל בהיר והמילים מודגשות, הבאס הדוק ו... טוב זו לא הסקירה שלהן. מה שמדהים הוא שמאוד נהנתי מהצליל של ה-NX80. שוב הכניס אותי למוד של מסיבה (הפעם מסיבת בריכה נוטפת). המוסיקה שוב קיבלה דגשים בבאס באופן בוטה אך בסאונד של קייטי זה נשמע מאוד נכון ומתאים. הקצב הקלילות של התוכן והגוון הצעיר של האלבום מאוד השתלב עם האיזון ה-אה-לה מועדון מתחילת המילניום (זו הפעם האחרונה שהייתי באחד כזה) של האוזניות. אומנם המיד גם פה לא דומיננטי, אבל עשה בכך חסד לזמרת ומשך את תשומת הלב אל ניחוחות הבריכה והאלכוהול.

החלטתי לאתגר מעט את הקו של האוזניות ופניתי לקרן אן, לאלבום Nolita.



כאן שוב האוזניות נשמעו כמו באר עמוקה, אך איזון באקולייזר הוציא תוצאה מעניינת. מצד אחד האוזיות מנחיתות מאוד את ההיסס שיש לחלק מההקלטות ולדעתי הוקלט כך במכוון, ובכך נדמה היה לי שמשלמים בפרטים. אך האיזון דרך האקולייזר הבליט פתאום את הפרטים חזרה למרות שהבאס עדיין לא נשלט (וכנראה שלא ניתן כל כך לשלוט בו). בשיר Nolita וכן ב- Chelsea Burns הפרטים של תנועות השפתיים והלשון של קרן לא אבדו, אך הדגש שלהן ירד מאוד ושינה לגמרי את תחושת השירה בצורה קצת מעוותת, כאילו שחלק ניכר בתמונה שהאומן ניסה ליצור פתאום מוסתרת או שהפוקוס שינה מיקום. עם זאת הפרטים של המיד לא אבדו.

אם בפרטים ומיד עסקינן, פניתי אל Dire Straits לאלבום Money for Nothing



לשיר הספציפי Private Investigation. כאן הורגש שוב שהאוזניות פשוט לא מתאימות, רוב הפרטים הם בגבוהים והדגש על הבאס מעלימים אל מאחור את השירה (שגם ככה בהקלטה לא הובלטה מידי). הדיסטורשיין לקראת הסוף פשוט נשמע אנמי ועמום, אך הקצב של הבאסיסט מורגש הולם היטב, לפעמים יותר מידי ואף מהדהד.

סתם בשביל לבחון עוד נקודה קטנה פניתי אל שילה פרבר, באלבום שילה פרבר שרה אלתרמן.



כאן הסתפקתי בשיר אחד - זמר מפוחית. מיד עם הצלילים הראשונים עלתה לי תמונה של נערה בגיטרה או קלידים, בטקס שקר כלשהו בתיכון, עם הסאונד העמום והחורק של בית הספר וההידהוד המעצבן של הבאס תחת כיפת שמיים. פשוט לא זה. הקול המחוספס של שילה אבד לתוך מין החלקה באסית מוזרה. לא היה נעים לאוזן.

דילגתי הלאה למשהו שאמור קצת להקל וזהו האלבום For Lovers של Ella Fitzgerlad & Luis Armstrong.



כאן האזנתי לשני שירים - The nearness of you וכמובן Dream a little dream of you. גם כאן ה- NX80 פשוט לא מתאימות, הווקליות של אלה ולואיס נבלעת ברקע עמום של משהו שאמור להיות באס, אך בהקלטות האלה הבס לא דומיננטי במיוחד. התוצאה בסופו של דבר לא משהו. בכלל.

השלב הבא הוא זוהר ארגוב, באלבום ה- remastered העונה לשם "זוהר ארגוב המיטב".



כאן, באופן די מעניין, התוצאה מאוד חיובית. הרבה בזכות ההקלטה הלא מי יודע מה משובחת והרימסטר שמשפר משמעותית את המצב, אבל בכל זאת... הNX80 מטשטשים היטב דפקטים ברקע וההיסס. זוהר באופן מעניין מובלט החוצה לצד גיטרה באס והשירים נשמעים בגוון שמאוד הזכיר לי מערכת ישנה משנות השמונים ושידורי הרדיו של יום שישי בפול ווליום.
לטעמי זה מאוד התאים לסגנון הכללי ולמקורות של המוסיקה עצמה.

כדי לבדוק נקודה אחת נוספת פניתי אל היהודים, באלבום מציאות נפרדת.



כאן היה פיצול מעניין, בקטעים ווקאליים מובהקים כמו במחפש תשובה, וקח אותי, האוזניות שוב נתנו את תחושת הבאר שיצא לי להכיר בקטעים ווקאליים קודמים. אבל... כשפניתי לאחד השירים השחוקים ביותר ברחבות מועדוני הקיבוצים של תחילת המילניום - עוד ארון אחד, זה פשוט ישב מצויין על הסאונד שזכרתי. כך שגם אפקט המסיבה עשה טוב לאוזניות.
עד כאן להאזנה בסביבה שקטה לחלוטין.

יצאתי ללימודים כהרגלי ברכבת ובזמן הליכה אל התחנה ניסיתי להאזין לפסקולים שונים רובם מה שסקרתי עד כאן.
חזרתי אל תיקיית המוזיקה האלקטרונית שציינתי קודם והיא נשמעה כפי שזכרתי, אם כי מעט עמומה. הבאס היה מעט "רדוד" (?).
המצאה שלי - הכוונה לכך שאם קודם היתה תחושה שיש המון בס עמוק ועוטף עכשיו נשמע שיש המון בס, אבל מורגש שונה, כבר לא כל כך עוטף ולא כל כך חזק.
משהו מאכזב מעט. האטימה לצליל טובה, לא הצלחתי לשמוע מישהי שפנתה אליי להנחיות בזמן Get a Grip של Aerosmith



שאגב נשמע טוב כל עוד הקצב הוא של מסיבה, אבל לא מספיק טובה מאחר וחלק מהצלילים הנמוכים בסביבה האפילו על הצלילים הנמוכים באוזנייה. וכל ניסיון לזוז מאזור המוסיקה האלקטרונית נגמר באכזבה. כשהתיישבתי כבר ברכבת, בסביבה יחסית שקטה, ניסיתי את Nirvana - unplugged in NY



ולהפתעתי נחל גם כאן אכזבה. הפעם היא נבעה מהיכולת הסלחנית של האוזניות לצלילי רקע ופיצ'ים. במקרה הזה נהרס המופע כליל, וצלילי הרקע של השיחות שבין השירים, צלילי המפרט שעל הבס, וכל ה"דפקטים" שצובעים את המופע הזה בגוונים של מוחשיות, הפכו עמומים ובחלקם נעלמו. גם כאן מוסיקה אלקטרונית נשמעה ממש טוב בזמן הישיבה ברכבת, כפי שסקרתי מוקדם יותר.
Galaxy S2
שימוש באוזניות כאוזניית שיח נשמע בהתלחה טוב, בהאזנה להקלטה פחות. בסך הכל נשמע מצויין בצד שלי, אבל הקלטה של שיחה מבשרת עד כמה הצליל היוצא מהצד שלי מתכתי וקשה אף לזיהוי. השיחה בסך הכל נשמעת היטב לשני הצדדים, אם כי עיוות מאוד ברור של הקול היוצא מהצד שלי בגוון מתכתי כמעט רובוטי, וזאת בהשוואה לצליל ללא אוזנייה. את הבעיה העלתה גם מי ששוחחה איתי באותה העת. עם זאת רעש רקע של הרחוב שבו עמדתי סונן היטב.
משחקים בסך הכל לא דורשים הרבה גם ככה, Asphalt7 ו- Drag Racing נשמעו הכי טוב בתוך המשחק (מוסיקה אלקטרונית שמלווה משחקים נשמעת מצויין), וכן הרבה בזכות הדרישה לבס כדי להמחיש צלילי מנוע של רכב ספורט.
כמו כן, צפייה בקליפים ביוטיוב מניבה תוצאה ממש טובה בשני התנאים הבאים - איכות טובה של הקובץ המוזרם וכן מוסיקה אלקטרונית.
מה בקופסא:
אוזנית NE, כיסויים בגדלים שונים ופאוץ' קטן ויעיל.



סיכום


אז מה טוב? לא האמנתי שאגיע ליום הזה, אבל באמת שמצאתי עצמי מעלה זיכרונות נוסטלגיים משירי זוהר ארגוב בניחוחות בישולי שישי והחבר'ה בשכונה שמתווכחים מי שוער טוב יותר אבי רן (ז"ל) או ההוא של בית"ר (באמת שלא זוכר), והקפיצה אותי אלאניס והיהודים כמה שנים קדימה אל המסיבות ערב שישי באחד הקיבוצים, או (עוד כמה שנים אח"כ) מריח את האלכוהול, הכלור והבושם המתוק ממסיבות הבריכה עם ההאזנה לקייטי פרי שהזכירה לי כמה שירי הסצינה מאותה התקופה, משם אל ימי מועדוני לילינבלום, האולטראסאונד של יגור אל תוך הלילה והאפטר-פארטיס של הורטיגו ברמת דויד רוויית אלכוהול מהול בקפה וסצינת גייז בוטה של הניו-יורק האוס ודאנס מעודן עם עופר ניסים ודיוויד גואטה.
פייר, נהנתי מהנוסטלגיה.
מה פחות טוב? התבגרתי והתברגנתי קצת מאז. תכל'ס גדלתי עם מוסיקה אחרת, מכלים חיים והמון ווקל. מוסיקה שיותר דורשת יותר פרטים וצלילים עשירים גם במחיר של חריקות והיסס שאיפשהו מוסיפים חן לכל נושא האזנה (בטעם, כן?). שם האוזניות האלה מאוד חלשות, ומסתבר שזה הקטע שלהן.
מה עוד? הן נוחות מאוד, מחזיקות היטב באוזן, מבודדת לא רע מרעש סביבתי והקטע הזה של הכבל השטוח פשוט גיאוני ונוח לתיפעול.


בנימה אישית
קחו את דבריי בעירבון מוגבל כאן, ואסביר. אני בהחלט מעדיף אוזניות יחסית שקופות, מה שאומר שבס מעט מידי מודגש או בעלות אפקט להנמכת רעשי הקלטה מציק לי באוזן. אני בהחלט מעדיף לגלות בהאזנה קצרה הקלטה קלוקלת ועבודת טכנאות סאונד רשלנית מאשר להינות מצליל מעובד היטב על ידי האוזניות, גם כאשר הן עושות עבודה ממש טובה כמו במקרה הזה. בגדול, אם אלו היו האוזניות הגינריות שמגיעות עם הסלולרי, הייתי שוקל להחליפן רק בגלל הצליל היוצא בזמן השיחה. בכל שאר הפרמטרים דווקא אוזניות נחמדות. מה נחמדות? מסיבה באוזניים.
ואני מתכוון לזה ממש באופן מילולי.
בפרט מאוד הייתי ממליץ לחובבי בסים ומוסיקה אלקטרונית לקחת אותם לסיבוב ולהשוות לדיגמי ה- Beats. לא שניסיתי בעצמי להשוות, אבל מקריאה בכמה מקורות זרים (גוגל יעזור לכם פה), יש הטוענים שאלו הנסקרות עדיפות באיכותן.

מחיר: 199 ש"ח

לאתר היבואן: www.noisehush.co.il

לדיון בנושא: אוזניות NoiseHush NX80 Precise Bass - מסיבה!


עוד מ: ufffnick
תגיות


דרגת קושי: 1
דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

5.0

בהקשר זה

 עוד על בשיתוף עם HTMobile


המאמר הפופולרי ביותר בתחום בשיתוף עם HTMobile:
iXtreamer - סטרימר משולב תחנת עגינה לאייפון (iDevice)
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht