עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG

מאמרים מהקבוצה

הרצה בכל דבר?

25/02/2005 - 08:00



 
 
 

האם כל דבר במערכת זקוק לזמן הרצה?
בוידאו
לאחרונה רכשתי פלאזמה חדשה. בבירורים שונים שערכתי בהקשרים שונים, התברר להפתעתי כי נושא זמן הרצת הפלאזמה הופך למשמעותי. בשנים שבהם אני מעורב בתחום (ובפלאזמות בפרט) עדיין לא שמעתי על אף אחד שממליץ ואף מבאר מדוע זקוקה פלאזמה לזמן הרצה.

חשבתי על נושא זה רבות וחקרתי אותו טיפה, ויש דברים בגו. מסתבר שבתחילת חייה של הפלאזמה, הפוספורים (זרחנים) עדיין לא יציבים דיים ושימוש לא מבוקר בהם עלול לגרום לירידה באיכות התמונה לאורך זמן.

בגלל הרגישות המוגברת הזו, שימוש "לא בריא" במסך בשלב ראשון עלול לגרום ל"כתמים" על גבי פיקסלים מסויימים ואי אחידות ב "flat field" (כלומר הבדלים מזעריים בגוונים שאמורים להיות זהים).

לפיכך, רצוי כנראה גם בפלאזמות לבצע BREAK IN, כפי שנפוץ במערכות אודיו. דבר ראשון, רצוי להנמיך מאוד את ה-BRIGHTNESS וה-CONTRAST ולהישאר איתם על ערכים נמוכים במיוחד (בסביבות 20 אחוז). בשלב ראשון רצוי להציג FLATFIELD לבן/אפור מלא ברמות תאורה שונות (להתחיל ב- IRE 20 ולעלות על IRE 100). לאחר מספר שעות (כ-10 שעות) אפשר להציג תמונות, אולם חשוב להקפיד שלא יכללו פסים שחורים (letterbox marks).

לאחר כ-100 שעות שימוש ניתן לכייל את המסך ולעבור למצב עבודה נורמאלי (אם כי רצוי לשמור על קונטרסט נמוך מזה המומלץ בקליברציה ולבצע קליברציה מלאה לאחר 200 שעות).

במקרנים ובטלויזיות מסוג CRT יש גם תופעה דומה של דעיכת הפוספורים, ורצוי לבצע תהליך BREAK-IN של כ-5 שעות ביום למשך כשבוע (כלומר, לפחות 40 שעות). כמו בכל מקרן, חייבים לחכות להתייצבות אלמנט התאורה לאחר הדלקה (בין 30 דקות לשעה עבור CRT) ולבצע קליברציה כאשר עוצמת התאורה יציבה.

במקרנים הדיגיטליים הפיקסלים אינם נוטים לשנות ערכים עם הזמן (בדרך כלל), אולם אופי התאורה משתנה עם אורך חיי המנורה. בתחילת חייה, יש שינויים דרמטים בכמות האור שהיא מפיקה, ולכן גם הקליברציה של המקרן משתנה עם הזמן. למקרנים כאלה אין משמעות לזמן הרצה, אולם רצוי, במיוחד עם רכישה או החלפת המנורה לבצע קליברציות חוזרות. לא רצוי לבצע קליברציה לפני מאה השעות הראשונות (שכן עוצמת האור נחלשת מאוד בתקופה זו) וחשוב שהמקרן יהיה דלוק זמן מה לפני תחילת הקליברציה, כך שעוצמת התאורה התייצבה דיה.

באודיו

באודיו המצב קצת שונה. באודיו הנושא דיי טעון וכמו בהרבה דברים "תלוי את מי שואלים".
אסייג את הדברים כפי שאני מכיר אותם משתי בחינות:
1. ההסבר התיאורטי מאחורי הצורך ב-BREAK IN.
2. האם הדבר הוכח אמפירית.

רמקולים

זהו אולי הרכיב במערכת שבו כמעט ויש קונצנזוס לגבי הצורך ב-BREAK IN. והסיבה לכך היא שהדרייברים הם חלקים נעים ולוקח זמן עד שהסראונד (החומר שמחזיק את הדרייבר למסגרת, שיכול להיות גומי או ספוג), צריך את הזמן שלו להגיע ל"גמישות" האופטימאלית.

מעבר לזה יש את נושא הרכיבים בקרוס אובר (שעליהם ארחיב בחלק על ציוד אלקטרוני), התיבה ואפילו הדבק שמחבר את התיבה שמשתנה עם הזמן ובמיוחד בשעות הראשונות, עד שהם מגיעים לטמפרטורת החדר.

נהוג להריץ רמקולים ע"י הצמדתם פנים אל פנים, כאשר אחד מהרמקולים מחובר בפאזה הפוכה ולשים דיסק תדרים או מוזיקה "תובענית" בווליום גבוה ממה שבד"כ שומעים ולהריץ ככה את הרמקולים למשך כ-100-200 שעות.

אני מכיר מחקר אחד רציני שכלל גם מדידות ומבחן האזנה עיוור בו נלקחו שני זוגות רמקולים חדשים (אם זכרוני אינו מטעה מדובר היה ב-B&W CDNT1), כאשר זוג אחד עבר הרצה והשני לא ולא התגלו כל הבדלים - לא מדידים ולא במבחן האזנה.
למרות זאת, אני אישית חויתי את התופעה (למרות שקשה לסייג זו כבדיקה מדעית) בה אחד הדרייברים התנפץ (קרמיקה) ולאחר החלפתם (חייבים להחליף זוג), הסאונד השתנה חזרה למצב שבו כאילו היו חדשים (עפ"י זכרוני) ושוב היה צריך לחכות זמן מסויים עד שהגיעו למיטבם.

מגברים

כאן הנושא מתחלק שוב לשניים.
ציוד שפופרתי וציוד טרנזיסטורי.

אתחיל דוקא מהחלקים המשותפים לשניים ואלו הם הרכיבים הפאסיביים (קבלים, נגדים וסלילים).

הטענה היא שרכיבים אלו משנים את ערכם במעט בשעות הראשונות, בעיקר קבלים אשר ערכם תלוי בטמפרטורה ובתכונות של החומר המבודד (שמן לעיתים). בנוסף, טענתם של המאמינים בתופעה היא שטעינת קבל היא אקספוננציאלית ותלויה במקדם RC של המעגל בו הוא נמצא, אולם הוא יגיע לערך הסופי בעצם באינסוף....ולכן רק אחרי שעות רבות אנחנו נגיע לאופטימום (או קרוב לזה).

בפועל, גם אם השינוי בערכים אלו הוא מדיד, הטענה הנגדית היא שאין השינויים הללו שמיעים.

שפופרות - פה יש קונצנזוס מוחלט (גם שמיעתי וגם מדוד). מרבית ההפופרות משנות את ערכן במהלך ה-100 שעות הראשונות של העבודה שלהן. יצרנים רבים (AIR-TIGHT לדוגמא) מריצים את השפופרות שלהם כבר במפעל למשך 200 שעות ורק אז מספקים את המגברים.
יש למדוד ולכוון את ה-BIAS כל כמה עשרות שעות במהלך ההרצה ולוודא שהוא בתחום המותר.

טרנזיסטורי - הטענה היא גם כאן שהרכיב משנה את ערכו, אך גם כאן, כמו ברכיבים הפאסיביים, הטענה הנגדית היא שהשינוי קטן מידי בכדי להישמע.

הרצת מגברים, תיעשה בפועל במקביל להרצת הרמקולים או ע"י ניגון דיסק תדרים/מוסיקה תובענית או יש אפילו שמחברים טיונר כאשר הוא מחובר אל בין תחנות (רעש לבן) בווליום בריא למשך 100-200 שעות.

נגנים דיגטאליים

כל מה שנאמר על מגברים טרנזיסטוריים רלוונטי ובנוסף ישנה טענה כי המנגנונים הנעים (טראנספורט), כמו באוטו, צריכים לעבור BREAK-IN וההשפעה על הצליל היא בשינויי רמת ה-JITTER. טענה זו לא הוכחה אמפירית.

במידה ולנגן יציאה שפופרתית - מה שתופס לגבי מגברים ייתפוס כאן גם כן.

הרצה של נגן תהייה בעזרת דיסק תדרים או מוסיקה תובענית על REPEAT. הנגן לא חייב להיות מחובר למגבר או המגבר יכול להיות גם על MUTE ע"מ להריץ את הנגן.

פטיפון

היות ומדובר במוצר מכני-אנאלוגי לחלוטין, הרבה מאוד דברים פה יכולים להשתנות במהלך הזמן ובעיקר הראש.

הסטיילוס למעשה מניע שני סלילים או שני מגנטים, הטענה היא שלוקח זמן עד שזה מגיע לגמישות האופטימאלית. כמו כן, שאר החלקים כמו המנוע, האלסטיות של הרצועה (במקרה של הנעת רצועה) והזרוע, משנים מעט את תכונותיהם במהלך השעות הראשונות ויש לוודא שהפטיפון מכוייל כל כמה שעות, עד להתייצבות מוחלטת של המערכת.

ההרצה מתבצעת עם תקליט תדרים או מוסיקה תובענית.

כבלים

זהו הנושא השנוי ביותר במחלוקת.
הטענה היא שגם כבלים (אינטרקונקטים וכבלי רמקולים) משנים את ערכיהם גם כן, ומגיעים לאופטימום לאחר מספר שעות (בד"כ 100-200).

התיאוריה מאחורי הסיבות לשינויים או מה בדיוק משתנה רבים ומגוונים כמו: "האלקטרונים לומדים את הדרך הטובה ביותר לעבור" או "הכבל מקבל כיווניות בזרימה" וכו'.
כל הטיעונים לא הוכחו בשום בחינה אמפירית (לא האזנה ולא מדידה).

אם זאת מספר יצרני כבלים (NORDOST למשל) ויצרנים אחרים מייצרים CABLE COOKERS אשר מטרתם לעזור לתהליך ה-BREAK IN להתבצע מהר יותר, ויש הטוענים, אף בצורה טובה יותר (מאלץ את האלקטרונים לזרום כמו שהיצרן מתכוון אליו).
חנויות המחזיקות מכשיר כזה לעיתים נותנות את השירות הזה חינם ויש כאלו שאף לוקחים כסף על השירות הזה. לטענת מוכר שאני מכיר, ה"בישול" הזה שווה ערך לשידרוג הכבלים לרמה אחת מעל.

הרצת כבלים תתבצע, כמו לכל רכיב אחר, פשוט ע"י ניגון של דיסק תדרים או מוסיקה תובענית, או כמובן, בעזרת CABLE COOKER.

מאמר זה נכתב על ידי עפר לאור ו מרטין סבג


נושאים מקושרים

אודיו
אודיו
כללי - Hometheater
כללי - Hometheater
וידאו
וידאו




"הרצה בכל דבר?" | התחבר/צור חשבון | 5 תגובות | חיפוש דיון
אחוז חסימה
צוות האתר אינו אחראי על התגובות אשר נכתבות באתר

משתמשים אנונימים לא יכולים להגיב. אנא הרשם

Re: הרצה בכל דבר? (דירוג: 1)
על ידי moco ביום 25/02/2005 - 04:29
(מידע על המשתמש | שלח מסר)
א) שאלה שנוגעת לכל מוצר שצריך הרצה (קצרה יחסית): למה היצרנים לא מוכרים ציוד שהוא כבר מורץ - כמו ג'ינסים משופשפים :-)
ב) יש ציוד וידיאו שנוכחתי על בשרי שבהחלט צריך "הרצה". המדובר במסך נגללץ הוא פשוט מדיף ריח פלסטיק רע כשהוא חדש ולוקח זה זמן להתנדף :-) מה שטוב בהרצה הזו שלא חייבים להקרין עליו שום דבר.



Re: הרצה בכל דבר? (דירוג: 1)
על ידי yosihary ביום 27/02/2005 - 03:36
(מידע על המשתמש | שלח מסר)
נגעת כאן עופר הנושא מאוד בעייתי ושנוי במחלוקת. זאת בגלל שרוב הדברים שציינת שמשתנים, אין שום מחקר, או בדיקה מדעיים רציניים שתומכים בהם.
ניתן תמיד לומר שיש "שינוי" כל שהוא ברכיבים או בכבלים לאחר פעולה. אבל שתי שאלות עקרוניות מתעוררות, שהמאמינים מתקשים לענות עליהן בעובדות או מספרים:
1. למה השינו הוא לטובה, ולא לרעה.
2. שינויי טמפרטורה ולחות בין יום ולילה, קיץ וחורף, משפיעים את תכונות של חומרים ורכיבים בצורה הרבה יותר חריפה. למה לא שומעים אותם?

התשובה לדעת הטכנוקרטים, שכל השינויים מקוזזים על ידי התכן של המוצר, כפי שיצרן טוב אמור לעשות, ואז ה- Break IN לא מעלה ולא מוריד.

מגברי הספק שפופרתיים בהחלט דועכים עם הזמן, ורצוי לכייל אותם מפעם לפעם, כי רוב היצרנים שלהם אינם מפעלים תעשייתים של ממש אלא יצרני נישה. אפשר היה בקלות לייצר מגבר השומר על נקודת עבודה אופטימלית כל הזמן, ונותן התראה על שפופרת חלשה. לשפ כך צריך היה להוסיף למגבר כמה רכיבי Solid State רחמנא לצלן.

במוצרים תעשייתים וצבאיים התופעות המתוארות במאמר לא קיימות, ושם קיים דבר אחר, הפעלת המוצרים בתנאים מואצים, לגילוי מחלות ילדות (נקרא Burn In or Screening) כאשר המטרה היא למנוע שירות של מוצרים בשדה בגלל תקלות, ושיפור התכן עד למצב שהמוצר יצא מהמפעל ויגיע ללקוח במצב שבו הוא עומד במפרט שלו מהרגע הראשון שבו הלקוח מפעיל אותו.




דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

4.2
(5) הצבעות

בהקשר זה

 לפרסום באתר
 תקנון וחוקי האתר
 אודות האתר
 עוד על כללי - Hometheater


המאמר הפופולרי ביותר בתחום כללי - Hometheater:
פרסום ברשת אתרי HT Israel !
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht