מאמרים אחרונים

שתף בפייסבוק שיתוף בפייסבוק
RSS - מאמריםמאמרים
RSS - פורומיםפורומים
דווח למנהל דיווח למנהל
קישור לעמוד זה קישור לעמוד זה
עוד בקבוצת HT

סרט : פחד ותיעוב בלאס וגאס

"אין בעולם דבר יותר חסר ישע חסר אחריות ומושחת מאדם השקוע בטריפ על אתר וידעתי שנגיע לחומר המסריח הזה במוקדם או במאוחר."

תקופת מלחמת ויאטנם הייתה בן התקופות הנוראיות ביותר שעברה על התרבות והעם האמריקאי, המון ספרים נכתבו על הנושא, המון סרטים נעשו על הנושא, הנה אחד מהבולטים שבהם:

ב-1971 יצא לאור ספר הפולחן החצי אוטוביוגרפי וחצי לא נורמלי של האנטר ס. תומפסון ,"פחד ותיעוב בלאס וגאס" או FEAR AND LOATHING IN LAS VEGAS. הספר תיאר בצורה קומית אמנם אך מלאת סרקזם את התרבות האמריקאית כחסרת תוכן ומוסר והקפיץ לתודעה את הפחדים הנוראיים של קברניטי ארצו דאז, חוסר אידיאלים, סמים ופרנויות.
מסע שלוח רסן ומוסר אל תוך החלום האמריקאי.
27 שנים אחר כך מחליט המאסטר טרי גיליאם להפוך את הקאלט של דור הפרחים לקאלט של דור ה-X. התוצאה; קומדיה פרועה וקטלנית שאם פספסתם אותה (איכשהו) זה הזמן להכיר:
1971, המלחמה ממשיכה להשתולל בויאטנם והסמים מציפים את ארה"ב. ראול דיוק, עתונאי ל-"עיתונאות חדשה" ועורך דינו הסמואי ד"ר גונזו יוצאים לסקר את ה-"מינט 400", מרוץ אופנועי ורכבי שטח, במדבר נבאדה.
למה עיתונאי צריך עורך דין באמצע המדבר, לא ברור, אבל אם ד"ר גונזו אמר אז הוא כנראה יודע. הם גם לוקחים איתם לדרך כמה חולצות הוואי, רדיו טייפ, אקדח, קונברטבל אדומה ושתי שקיות גראס, 75 טבליות מסקלין, 5 שקיות של אסיד באבקה, מלחיה מלאה קוקאין, כדורי מרץ מכל הצבעים, בקבוק טקילה, בקבוק רום, ארגז בירה, חצי ליטר אתר גולמי ו-24 מעוררי תשוקה. למה לא בעצם, הרי זה התגשמות החלום האמריקאי, זו הצהרת תמיכה בכל מה שנכון וצודק בדמות האמריקאית, הצדעה לאפשרויות הפנטסטיות הגלומות בחיים במדינה הזו.
כך מתחיל המסע של ראול דיוק וד"ר גונזו שחייבים להגיע ללאס וגאס לפני שנפתחים להם הטריפים שהם אכלו בדרך. אחרת, כפי שמייעץ ד"ר גונזו למרשו: "זה יהיה נס אם נגיע לשם לפני שתהפוך לחיית פרא עם ראש נפוח מסמים".
לא כולם יבינו את הכוונה האמיתית של הסרט, לך תנסה להבין שני דפוקים שכל היום מסטולים מהתחת, אבל לא נורא כי כנראה שלזה התכוון המשורר, רק לקראת אמצע הסרט תבינו שהם בעצם הולכים לסקר את המרוץ במסווה והכוונה האמיתית שלהם בעצם היא להרוג ברון סמים אכזרי בשם הנרי הפראי.
הסרט מוצף בתפאורות מדהימות וצבעים נעים, גיליאם לקח את הצלם הקבוע שלו, ניקולה פקוריני וביחד הם יקחו אתכם למסע ציבעוני וסמיך בסצינות הסמים ולמראה חלק יותר לסצינות "הנקיות".
דיאלוגים מבריקים וחדים לאורך כל הסרט שפשוט יקרעו אתכם מצחוק, הופעה מעוררת השתאות של ג'וני דפ ובניסיו דל טורו ופסקול מרטיט של ג'פרסון איירפליין שעושים לסרט את מה ש"הדלתות" עשו ב"אפוקליפסה עכשיו".
תוך כדי הסרט עוברים על המסך גם טובי מגוואייר, כריסטינה ריצ'י, קמרון דיאז, אלן בלקין ועוד.
על כל הבלאגן הזה מנצח טרי גיליאם (שכבר עשה עד אז את ברזיל, 12 קופים, פישר קינג ועוד) שמגיש קומדיה מבריקה, סוריאליסטית ומשוננת כתער על החברה האמריקאית כפי שהוא רואה אותה באמת, כדבריו.
עם כל זאת, ישנם בסרט סצינות לא כל כך קלות של נסיונות התאבדות ואונס לצד סצינות קשות של השפעות הסמים על בני אדם שיגרמו לכם לעצום עין פה ושם, כמו שאומר דיוק במהלך הסרט; "אתה יכול להפנות את הגב לאדם, אבל לא למסומם", אבל כל זה לא גורע במאום מהסרט.
הרולינג סטון כתב על הסרט, שהאנשים שיעריכו אותו יותר מכולם הם האנשים שגדלו בדור הזה, אני לא מסכים, הם אולי יבינו אותו יותר מכולם.
"פחד ותיעוב" נכון היום בדיוק כמו שהוא היה נכון ב-1971 , הסמים נשארו אותם סמים, הפוליטיקה היא אותה פוליטיקה, רק האנשים השתנו.

120 דקות בדולבי דיגיטל עם ספיישלים ברוכים.
כשתראו, תבינו למה אתם חייבים את הסרט הזה.

נוסף: August 10th 2005
מסקר: d-tox
דירוג:
כניסות: 6265
שפה:

  

[ חזור לרשימת ההמלצות | הוסף תגובה ]

תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht