עוד אפשרויות

Google translateGoogle translate
RSSמאמרים וחדשות RSS
קישור לעמוד זהLinkback
גרסא להדפסהגרסא להדפסה
del.icio.usשמירה ב del.icio.us
DIGGהמלצה ב-DIGG

מאמרים מהקבוצה

תנע זויתי - למה לא רואים טוב במסכי LCD...

21/08/2008 - 07:00


עמוד הקודם: הטכנולוגיה | המאמר המלא | עמוד הבא: 120HZ >

 
 
 

מריחות ותנע זויתי

הבעיה העיקרית שתנע זויתי איטי גורם זה מריחות. חשוב לציין את התרומה של פיליפס בנושא זה עם APTURA שלהם, טכנולוגיה אשר משתמשת בהבהוב האור האחורי בסנכרון עם הזמן שבו הקריסטלים בתנועה.

המריחה נגרמת בשל כך שהקריסטלים לא מסוגלים לשנות את הזויות שלהן (למשל להגיע מזוית 0 מעלות ל-90 מעלות) באופן מיידי, אלא הדבר נעשה באופן הדרגתי. למרות חוסר הרגישות לכאורה של העין אשר אמורה להבחין בתנועה החל מ-24HZ בלבד (41 מילישניה!), בעצם העין מבחינה בתנועה קצרה במיוחד אך ככל שהתנועה מהירה יותר כך המוח מתקשה לעקוב ומעלים את התופעה. עם זאת, התחושה של המריחה נשארת ולכן רצוי להפחית את זמן התגובה ככל שניתן.

פיתרון אחד הוא הקטנת גודל הפיקסלים. כבר לפני יותר משנתיים החלו עבודות על מסכים שהרזולוציה שלהם תגדל מעבר ל 1080P (כלומר FULL HD) במטרה להשתמש בפיקסלים קטנים יותר בכדי לשפר את איכות התמונה (לא את הפירוט, אלא לטפל בבעיות האחרות הגורמות לקושי לייצר טלויזיות LCD גדולות). שתי בעיות יש לגישה הזו: דרוש עיבוד תמונה טוב בכדי לגרום לתמונה להיראות טוב, ושאם יש תא אחד תקול בכל המסך (שכבר מגיע ל-12 מיליון פיקסלים או 36 מיליון תאים) אז המסך יחשב כתקול. כלומר, דרוש שיפור באיכות היצור של פי 4 לפחות מאיכות היצור כיום. בעיה נוספת היא UNIFORMITY - ככל שיש יותר פיקסלים כך קשה יותר לשמור על האחידות שלהם.

תופעות כיווץ ותנע זויתי

מי שמכיר את טכנולוגית ה-LCD זוכר שלפני כמה שנים איכות התמונה היתה מאוד בעייתית. גווני צבע העור של אנשים היו פלסטיים ולא אמינים וצפיה בטלויזיה רגילה היתה מזעזעת בשל תופעות כיווץ מוגזמות.

אותי הנושא ריתק. לא הצלחתי להבין בזמנו מדוע במסכי LCD רואים יותר MPEG ARTIFACTS מאשר במסכי פלזמה. התשובה מעניינת וקשורה לאותה בעיה של תנע זויתי, אך הפעם טמונה בבעיה אחרת שבו, שעליה לא מרבים לדבר.

כאמור, זמן התגובה נמדד כזמן שלוקח לאחוז ניכר מהקריסטלים להתיישר מזוית אופקית לזוית אנכית (משחור ללבן או ההיפך). אך מה שמעניין הוא גם זמן התגובה שנקרא GRAY TO GRAY RESPONSE TIME. לכאורה, מזוית 45 מעלות לזוית של 90 מעלות צריך היה לקחת חצי מהזמן שלוקח לעבור מזוית 0 לזוית 90 מעלות. זה במרבית המקרים אכן נכון. הבעיה היא בזויות מאוד דומות. לעבור מזוית של 0 מעלות למעלה אחת יכול לקחת זמן רב מאוד. הקריסטלים יתחככו זה בזה ולא יהיה מספיק תנע זויתי בכדי לגרום לקריסטלים להתיישר לזוית החדשה. במקרים קיצוניים זמן GRAY TO GRAY RESPONSE TIME יכול להיות פי 4 או יותר כאשר אנחנו מדברים על מעבר קטן מאוד של זוית. צריך לזכור שכיום אנחנו מדברים על טווח צבעים רחב יותר שיכול להכיל 10 ביטים של גוונים (במקום 256 זויות כפי שהיה קודם, כרגע מדברים על 1024 זויות שונות שהתא צריך לעבוד בהם במדוייק). כלומר, יתכן כיום שינוי זוית מזערי ובמקרים מסויימים כלל לא בטוח שהקריסטלים בכלל יצליחו להסתובב לזוית הנכונה וננעלו בזוית המקורית שלהם.

פיתרון אחד אפשרי הוא הבהוב בסגנון של פיליפס אפטורה - במידה והזויות קרובות, להעביר את הזוית קודם לאופקית (שחור) ואז לזוית הרצויה. כלומר, אנחנו מהבהבים את התא לשחור ואז לגוון שאותו אנחנו באמת רוצים. פיתרון נחמד, אבל יקר כי הוא מכפיל בעצם את זמן התגובה הרגיל. מסך שיעשה זאת ויהיה בעל 6 מילישניות זמן תגובה, ישפר בעצם את זמן התגובה אפור-לאפור (שיכול להיות כמעט 20 מילישניות), אבל זמן התגובה שחור-לבן שלו יהיה 12 מילישניות...

ללא פיתרון, התופעה שמתקבלת מדגישה מאוד תופעות כיווץ. הסיבה לכך טמונה בדרך שבה כיווץ וידאו עובד. בעצם כיווץ וידאו מסתמך על העובדה שהעין מגיבה לאט בנסיון להתגבר על מחסור ברוחב סרט.

איך זה עובד? התמונה הראשונה שמשודרת היא מאוד לא איכותית ומלאה ב-MPEG ARTIFACTS כמו תמונת JPEG מכווצת מדי. זאת בשל העובדה שפשוט אין רוחב סרט להעביר תמונה איכותית.

מכיוון שבתמונות הבאות יש מעט שינויים, ניתן לתקן את התופעות הללו, לשפר את התמונה ובמקביל לשדר את השינויים מהפריים הקודם. לדוגמא, מתקנים מעט את האיכות הפחותה של התמונה הקודמת, מוסיפים פרטים ומשדרים את השינויים בפניה של הדוגמנית המצולמת (אלא אם כן היא הזריקה בוטוקס ואז אין בכך צורך).

זה הסבר מעט פשטני, אך הוא ישרת אותנו בטיעון הבא. ההבדלים בין התמונה הראשונה לשניה הם קטנים אך משמעותיים - הם דואגים לכך שהתמונה תשתפר ובגלל המהירות שהדבר נעשה מרבית האנשים לא יבחינו בתופעה. דווקא העובדה שמדובר בהבדלים מאוד קטנים גורמים לבעיות במסכי LCD.


תמונה מקורית כפי ששודרה


מה שהתופעות גורמות לתמונה (שימו לב לבלוקים מאחור ולגבולות הכתפיים שלו)

בעצם, תופעות הכיווץ כמו MACROBLOCKING ו-MOSQUITO הם בשל העובדה שהגוונים קרובים ליעד, אך הם "על בערך" ולא מדוייקים. תיקון שלהם לרוב דורש תיקוני זוית מאוד קטנים - בדיוק אלה שה-LCD יתקשה בהם כל כך. גם תופעות כגון GRADIENT DITHERING מושפעות מכך. כלומר, מעבר מגוון אחד של כחול בשמיים לגוון אחר - אשר גורמים לכך שבנקודה מסויימת יש מעבר חד ודיגיטלי בין הגוונים.

וכך, מסך LCD יציג תמונה שהיא בעצם דומה יותר לפריים הראשון, זה שהוא מכווץ מדי, ובמקרים רבים לא נראה את התיקונים הרבים שאלגוריתמי הכיווץ עבדו כך כך קשה בכדי לשפר. ככל שזמני התגובה GRAY TO GRAY גבוהים יותר, כך תדגיש הטכנולוגיה של ה-LCD את תופעות הכיווץ ואיכות התמונה תדרדר.

הדבר בעיקר משפיע על תוכן שהוא מכווץ חזק מאוד ומשפיע גם על MPEG2 וגם על כיווץ H264 (שהולך הלאה עם הרעיונות שלו וגורם לכך שיש הרבה יותר תיקונים בזמן אמת מאשר ב-MPEG2 בשל היכולת שלו להביט "קדימה" אל העתיד ולכווץ דברים ביחס לפריימים עתידיים - מה שעלול לגרום לכך שתופעות הכיווץ יראו באופן ברור אפילו יותר).


< עמוד הקודם: הטכנולוגיה המאמר המלא עמוד הבא: 120HZ >



עוד מ: oferlaor

דרגת קושי: 6
דירוג הכתבה

דירוג ממוצע:

4.3
(6) הצבעות

בהקשר זה

 איך לקרוא מאמרי וידאו (חלק א)
 איך לקרוא מאמרי וידאו (חלק ב)
 מסך פלזמה או LCD?
 תנע זויתי ב-LCD
 ביקורות וידאו
 מדריך לכיול YES IMPACT
 איזה גודל וסוג מסך אני צריך?
 100HZ במסכי LCD
 תאורת LED במסכי LCD
 עוד על וידאו


המאמר הפופולרי ביותר בתחום וידאו:
כל מה שרצית לדעת על מסכים = טיפ היום
תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht