תודה אבי על תגובתך.
אני אתייחס (לא) בקצרה לדברים שכתבת.
אם נסטה לרגע מנושא התמונות, חשוב לזכור שביום יום, אנחנו לא מסתכלים על תמונות, אלא על סרט, תמונות נעות.
לכן, על מנת לבחון באמת את האפקטיביות של פיצ'ר כזה,
יש צורך להתבונן בסרט, או באיזה קליפ קצר ולנסות להבין, אם המניפולציה הזו מפריעה לנו יותר, או פחות, מהשארת הפסים השחורים.
(מישהו שם לב אגב למניפולציה שנטפליקס בחרה לעשות עם סיינפלד? מתיחת התמונה המקורית...)
בוא נחזור לתמונות.
ולבקשה המוזרה, שבאופן תמוה, נאמרה שוב ושוב, "..שלח תמונה, תמונה שווה יותר מ 1,000 מילים.."
ולמה היא תמוהה?
היא תמוהה, בלשון המעטה, כי יש כבר בשירשור
5 תמונות שונות ומשונות, הנותנות לכל אחד מאיתנו את האפשרות להעריך את היכולות של הפיצ'ר החדש.
בוא נחשוב לרגע על המספר הזה, לא תמונה אחת, גם לא שתיים, אלא 5 תמונות שונות, בחזקת אלף אלפי אלפי מילים...
התמונות הקיימות בשירשור מאוד מגוונות ומציגות נופים, בעלי חיים, ערים גדולות, שדות פרחים ועוד.
כל התמונות, לחוד וביחד, הן יותר ממספקות על מנת להבין את היתרונות והחסרונות של אותו פיצ'ר ולכל אותן תמונות אף מתלווה
סרטון וידאו , הממחיש בלייב את ההבדלים (סרטון שהוא מהותי יותר מ 1,000 תמונות)....
יש רבים שיחשבו שזה More than enough, על מנת להגיע למסקנה.
כל עוד זו באמת המטרה שלנו...להגיע למסקנה.
בנוסף, צריך לזכור שהתמונות שהוצגו כאן בשרשור,
אותן 5 תמונות, הן תמונות מקצועיות, המציגות, לפי החברה, את מלוא הפוטנציאל.
לו משתתפים מסוימים היו מביעים תדהמה מהתמונות והיו חושבים שזה נראה אדיר, אבל, זה משהו מקצועי מדיי, והיו אומרים: "שלח משהו יום יומי, שלח תמונה של ערוץ 5... ", זוהי בקשה
הגיונית ולגיטימית...אבל..
נשאלת השאלה, מדוע משתתף בשירשור,
הפוסל את אותן 5 תמונות מקצועיות, כי קיצצו פה, קיצצו שם, מתחו ככה ומתחו אחרת, לכן כל הסיפור הזה מבחינתו הוא בעצם Void (כאמור, מסקנה לגיטימית ואישית..)
...משום מה, ירצה פתאום תמונה שישית, מאיזה משתמש תל אביבי, שנתקל בפיצ'ר הזה רק לפני מספר ימים ועדיין שובר את הראש מהו השילוב המספרי הכי נכון?!
האם דווקא התמונה השישית במספר, אשר מן הסתם, תהיה פחות מקצועית מאותן חמש תמונות, אותן להזכירך הוא פסל , היא זו שתגרום לו לצעוק אאוריקה....
אקט לימודי טהור, בקשה סופר תמימה...?
ניתן לקוראים להחליט.
בכל הקשור לפיוריסטיות.
המושג (המגוחך בעיניי) עולה שוב ושוב הן בדיונים הקשורים בוידאו והן באודיו.
ככל שהדיון הפיוריסטי מתארך, אנו למדים שהפיוריסט התורן, הוא לא ממש פיוריסט, הוא בעצם חצי בהריון, הוא חרד שמשחקים לו ב-אספקט רט'יו, כי זו לא הייתה המטרה של קופולה, אבל לא אכפת לו להפעיל צמצמים שונים ומשונים, שיטות שונות של מניפולציות בגאמה, שיטות שונות של לייזר דימינג, אלגוריתמים של חידוד תמונה, אלגוריתמים הקשורים להחלקת תמונה והורדת רעשים שונים ובכך, כמובן, לקשקש לחלוטין את אותו מקור, קרי: חצי הריון, חצי פיוריסט.
באודיו המצב הרבה הרבה יותר מורכב ושם, מושגים כמו "קדושת הסיגנל", "קדושת המקור" בכלל נכנסים לתוך מערבל של הזיות, מהטעם הפשוט, שאין מקור ולא יהיה מקור לעולם.
אותו מקור עלום מעולם לא יהיה בידיעתנו ולעולם לא נוכל לשחזר את המקור, שהוקלט במרתף בלונדון, על ידי טכנאי אנגלי, שהשתמש ברמקולים מסוימים וישב בתוך חדר עם תכונות אקוסטיות ספציפיות וכיוון גם לטונאליות שמעולם לא נדע אותה.
ולכן, לעולם לא נדע אם אנחנו קרובים, או רחוקים, מאיזה מקור לא נודע.
וזה רק חלק קטן מהסיפור שמסתבך לאור העובדה הפשוטה, שהרבה לפני דיון על כבלים ואיך הם משפיעים על הסיגנל, או כל מוצר אלקטרוני אחר שעושה שמות בסיגנל, ברגע שהכנסנו את
אותו רמקול לחדרים שונים, כבר באותה שנייה, נקבל בהכרח סאונד אחר.
ולכן, בעולם המציאות, אין שום אפשרות לשמר שום סיגנל ואין שום אפשרות לשחזר שום מקור.
הבטחתי תגובה קצרה.
רן