מסכים עם צייד הצבאים - ראיתי את הסרט כשהייתי בן 14, וכל פעם מאז כשאני שומע את הנעימה הנפלאה הזו אני נזכר בסרט.
8.5 וזכרונות של נינו רוטה.
מהי נעימת הסרט הטובה ביותר ששמעתם מעודכם?
- crusader
- חבר ותיק
- הודעות: 1952
- הצטרף: אוגוסט 2005
- מיקום: הרצליה
- נתן תודות: 41 פעמים
- קיבל תודות: 52 פעמים
רבים האזינו ליצירותיו אבל אף אחד לא יודע את שמו?
האנס זימר האגדי שחלק נכבד מההיצע ההוליוודי חב לו חלק נכבד מהצלחת הסרטים:
כגון פרל הארבור,
גלדיאטור,ציפור על גדר תיל,איש הגשם,ימי הרעם,תלמה ולואיז
משימה בלתי אפשרית ועוד רבים וטובים...
לפי דעתי הפסקול הכי טוב שלו הוא כמובן הפריצה לאלקטרז,לכל חובבי האקשן ישנה את סצנת המרדף עם האמר והפרארי שבה הוא מוציא את המיטב (ולכל אלו שזוכרים את התוכנית של רפי גינת "פוקוס" אז אותו פסקול היה בשימוש גם שם)
בכלל מומלץ לכל אחד שרוצה להוציא את המיטב מהמערכת שלו.
האנס זימר האגדי שחלק נכבד מההיצע ההוליוודי חב לו חלק נכבד מהצלחת הסרטים:
כגון פרל הארבור,
גלדיאטור,ציפור על גדר תיל,איש הגשם,ימי הרעם,תלמה ולואיז
משימה בלתי אפשרית ועוד רבים וטובים...
לפי דעתי הפסקול הכי טוב שלו הוא כמובן הפריצה לאלקטרז,לכל חובבי האקשן ישנה את סצנת המרדף עם האמר והפרארי שבה הוא מוציא את המיטב (ולכל אלו שזוכרים את התוכנית של רפי גינת "פוקוס" אז אותו פסקול היה בשימוש גם שם)
בכלל מומלץ לכל אחד שרוצה להוציא את המיטב מהמערכת שלו.
If the best things in life come for free, I wonder what I could get for money
- איתי_הגיתי
- חבר מכור קשה
- הודעות: 6031
- הצטרף: נובמבר 2004
- נתן תודות: 92 פעמים
- קיבל תודות: 76 פעמים
קישולבסקי!!!
בטרילוגיית שלושת הצבעים, בעיקר כחול,,, בלחניו של ואן דר בידמאייר (אם לא טעיתי בשם).
ואי אפשר לשכוח את הטוב הרע והמכוער... כנראה הגול מכולם...
ואי אפשר לשכוח את הטוב הרע והמכוער... כנראה הגול מכולם...
- THEMISSION
-
- חבר פעיל מאוד
- הודעות: 190
- הצטרף: אפריל 2006
- מיקום: תל אביב
- נתן תודות: 0
- קיבל תודות: 1 פעם
אם אתה אוהב יצירות של דני אלפמן
אז שווה לצפות בסרטים נוספים של ברטון (ביטלג'וס, אדוארד ידי מספריים, סליפי הולו...) וגם בסרטים דארקמן וספיידרמן. יש אפיון מאוד ספציפי לנעימות של אלפמן שיחסית קל לזהות מתי יצירה היא שלו.
סרטים של ברטון הם כמובן תענוג גם בלי קשר למוסיקה. בדיוק הזכירו לי לאחרונה את הבדיחה המצויינת שלו בביטלג'וס שכל מי שמתאבד נהיה פקיד ציבורי בעולם הבא.
סרטים של ברטון הם כמובן תענוג גם בלי קשר למוסיקה. בדיוק הזכירו לי לאחרונה את הבדיחה המצויינת שלו בביטלג'וס שכל מי שמתאבד נהיה פקיד ציבורי בעולם הבא.
מסכים איתך במיליון אחוז
אני לא אשכח את הפסקול שלו בבלק הוק דאון, TEARS OF SUN - מעולים פשוט.crusader כתב:רבים האזינו ליצירותיו אבל אף אחד לא יודע את שמו?
האנס זימר האגדי שחלק נכבד מההיצע ההוליוודי חב לו חלק נכבד מהצלחת הסרטים:
כגון פרל הארבור,
גלדיאטור,ציפור על גדר תיל,איש הגשם,ימי הרעם,תלמה ולואיז
משימה בלתי אפשרית ועוד רבים וטובים...
לפי דעתי הפסקול הכי טוב שלו הוא כמובן הפריצה לאלקטרז,לכל חובבי האקשן ישנה את סצנת המרדף עם האמר והפרארי שבה הוא מוציא את המיטב (ולכל אלו שזוכרים את התוכנית של רפי גינת "פוקוס" אז אותו פסקול היה בשימוש גם שם)
בכלל מומלץ לכל אחד שרוצה להוציא את המיטב מהמערכת שלו....
כמה דברים
אני אוהב לחדד דברים.
אז תרשו לי לחדד... (':)')
השאלה כמובן רחבה מידי אז בואו דבר ראשון נוציא את כול הסרטים המוסיקלים מהדיון, כי סך הכול להם חוקי מישחק מישלהם. דבר שני נוציא את הסרטים של אולפני וולט דיסני כמו פנטזיה וכו. זאת כמובן כדי לימנוע מבוכה. מישהו יכול עוד להבין שאינו מוריקונה מלחין גדול יותר מבטהובן. מאותה סיבה נוציא גם סרטים אחרים שמישתמשים במוסיקה קלסית כמו 2001. נמשיך בשוונג ונוציא את הסרטים של וודי אלן וכד שבהם, במיקרים רבים בצורה אפילו מבריקה, מישתמשים הבמאים בגז כעיטור לעלילה. נוציא גם סרטים שמישתמשים בשירים שהולחנו ללא קשר לסרט. (הרולד ומוד, הבוגר). ווללה עדין נישאר לנו טונה של סרטים... אבל איך שהו מצומצם...
אחד השילובים הגאוניים בתחום המדובר הוא, כפי שכבר צוין כאן, השילוב לאונה~מוריקונה. אינו מוריקונה לא הלחין מוסיקה לסרטים של סרגיו לאונה, הוא ביים אותה לתוך הסרטים! המוסיקה שלו מגדירה את הדמויות (כמו ב: היו זמנים במערב) מבשרת את עתידם (שם) מקפיצה אותנו בזמן (היו זמנים באמריקה) המוסיקה עוזרת לבמאי לספר את הסיפור ולקדם את העלילה. אין ספק שגאון פגש כאן גאון. הגמישות של מוריקונה במוסיקה ממש מתאימה לגמישות הבימוי של לאונה. החידושים של שניהם, ביחד וכל אחד לחוד, העשירו את הקולנוע ונתנו לנו רגעים מהנים ביותר. הקונטרס בין העולם הראליסטי שלאונה בונה לבין המוסיקה הפנטזית של מוריקונה מרנין. אני אוהב מאוד את קיטעי המוסיקה שכתב מוריקונה לסרטים של לאונה, אוצר את ההקלטות שלהם, ושומע אותם בהנאה מלאה.
אבל אני לא חושב שהמוסיקה הזו טובה.
זאת אומרת, אני אמתן מעט את העינין: גדולתה של המוסיקה הזו הוא גם חסרונה. מוסיקה מעוררת בנו רגשות. טוב שאנחנו לא יכולים להבין את זה או להסביר את זה אבל כששומעים מוסיקה אנחנו עוברים חוויה שמנתקת אותנו מהמציאות ומעבירה אותנו לספרה אחרת. כשאני שומע את מוריקונה אני מוצא את עצמי במערב הפרוע. ניראה לי שהמוסיקה של לאונה לא עומדת בפני עצמה. היא מעלה בי את הרגשות שהיו לי כשראיתי את הסרטים האלו ולא משהו בילתי אמצעי. המסרים של המערבונים האלו הם כמובן מסרים אנרכיסטיים נישגבים. החופש המוחלט והביטחון המושלם באני, כיחיד שיכול להשפיע על הגורל שלי, הם מהדברים שמושכים אותנו לסרטים האלו. דברים שכמובן לעולם לא נסיג. המוסיקה של מוריקונה מחזירה אותי לזה, אבל אים לא הייתי רואה את הסרטים האלו אני בספק אים הייתי מוצא את עצמי באותו מקום.
יש עוד זוג איטלקי מפורסם. רוטה ופליני. שם המצב מעט שונה. כמובן שהשפעתם אחד על השני היא פנומנלית. רוטה הטביע את חותמו על היצירה הפלינית ופליני על המוסיקה של רוטה. קשה להפריד בניהם אבל ברוב המיקרים אני נהנה מהמוסיקה של רוטה גם בלי הקשר לפליני. יש לי מספר הקלטות של יצירות שרוטה הלחין שלא לקולנוע ושנושאים את חותמו המוסיקלי ושאני מאזין להם בהנאה מלאה מבלי לחשוב על פליני.
אין כאן עיניין של מוסיקה יעודית או לא. נהפוך הוא. המון קיטעי מוסיקה יעודית לסרטים שניכתבו בשנות השלושים ארבעים וחמישים כן עומדות בפני עצמן, וכן הייתי מגדיר אותן כמוסיקה "טובה". באמת מוזר לי שטרם הוזכרו בשירשור הזה שמות כמו קורנגולד, רוטסה, ווקסמן, שטיינר, וכו וכו וכו... וסרטים כמו חלף עים הרח, המלאך הכחול, רובין הוד, בן חור, קו וודיס וכו וכו וכו... מוסיקה שבבסיסה נישענת על המסורת הקלסית המערבית ושערכה הלא יעודי רב ביותר.
יללה כואבת לי כבר האצבע מלתקתק ')
אז תרשו לי לחדד... (':)')
השאלה כמובן רחבה מידי אז בואו דבר ראשון נוציא את כול הסרטים המוסיקלים מהדיון, כי סך הכול להם חוקי מישחק מישלהם. דבר שני נוציא את הסרטים של אולפני וולט דיסני כמו פנטזיה וכו. זאת כמובן כדי לימנוע מבוכה. מישהו יכול עוד להבין שאינו מוריקונה מלחין גדול יותר מבטהובן. מאותה סיבה נוציא גם סרטים אחרים שמישתמשים במוסיקה קלסית כמו 2001. נמשיך בשוונג ונוציא את הסרטים של וודי אלן וכד שבהם, במיקרים רבים בצורה אפילו מבריקה, מישתמשים הבמאים בגז כעיטור לעלילה. נוציא גם סרטים שמישתמשים בשירים שהולחנו ללא קשר לסרט. (הרולד ומוד, הבוגר). ווללה עדין נישאר לנו טונה של סרטים... אבל איך שהו מצומצם...
אחד השילובים הגאוניים בתחום המדובר הוא, כפי שכבר צוין כאן, השילוב לאונה~מוריקונה. אינו מוריקונה לא הלחין מוסיקה לסרטים של סרגיו לאונה, הוא ביים אותה לתוך הסרטים! המוסיקה שלו מגדירה את הדמויות (כמו ב: היו זמנים במערב) מבשרת את עתידם (שם) מקפיצה אותנו בזמן (היו זמנים באמריקה) המוסיקה עוזרת לבמאי לספר את הסיפור ולקדם את העלילה. אין ספק שגאון פגש כאן גאון. הגמישות של מוריקונה במוסיקה ממש מתאימה לגמישות הבימוי של לאונה. החידושים של שניהם, ביחד וכל אחד לחוד, העשירו את הקולנוע ונתנו לנו רגעים מהנים ביותר. הקונטרס בין העולם הראליסטי שלאונה בונה לבין המוסיקה הפנטזית של מוריקונה מרנין. אני אוהב מאוד את קיטעי המוסיקה שכתב מוריקונה לסרטים של לאונה, אוצר את ההקלטות שלהם, ושומע אותם בהנאה מלאה.
אבל אני לא חושב שהמוסיקה הזו טובה.
זאת אומרת, אני אמתן מעט את העינין: גדולתה של המוסיקה הזו הוא גם חסרונה. מוסיקה מעוררת בנו רגשות. טוב שאנחנו לא יכולים להבין את זה או להסביר את זה אבל כששומעים מוסיקה אנחנו עוברים חוויה שמנתקת אותנו מהמציאות ומעבירה אותנו לספרה אחרת. כשאני שומע את מוריקונה אני מוצא את עצמי במערב הפרוע. ניראה לי שהמוסיקה של לאונה לא עומדת בפני עצמה. היא מעלה בי את הרגשות שהיו לי כשראיתי את הסרטים האלו ולא משהו בילתי אמצעי. המסרים של המערבונים האלו הם כמובן מסרים אנרכיסטיים נישגבים. החופש המוחלט והביטחון המושלם באני, כיחיד שיכול להשפיע על הגורל שלי, הם מהדברים שמושכים אותנו לסרטים האלו. דברים שכמובן לעולם לא נסיג. המוסיקה של מוריקונה מחזירה אותי לזה, אבל אים לא הייתי רואה את הסרטים האלו אני בספק אים הייתי מוצא את עצמי באותו מקום.
יש עוד זוג איטלקי מפורסם. רוטה ופליני. שם המצב מעט שונה. כמובן שהשפעתם אחד על השני היא פנומנלית. רוטה הטביע את חותמו על היצירה הפלינית ופליני על המוסיקה של רוטה. קשה להפריד בניהם אבל ברוב המיקרים אני נהנה מהמוסיקה של רוטה גם בלי הקשר לפליני. יש לי מספר הקלטות של יצירות שרוטה הלחין שלא לקולנוע ושנושאים את חותמו המוסיקלי ושאני מאזין להם בהנאה מלאה מבלי לחשוב על פליני.
אין כאן עיניין של מוסיקה יעודית או לא. נהפוך הוא. המון קיטעי מוסיקה יעודית לסרטים שניכתבו בשנות השלושים ארבעים וחמישים כן עומדות בפני עצמן, וכן הייתי מגדיר אותן כמוסיקה "טובה". באמת מוזר לי שטרם הוזכרו בשירשור הזה שמות כמו קורנגולד, רוטסה, ווקסמן, שטיינר, וכו וכו וכו... וסרטים כמו חלף עים הרח, המלאך הכחול, רובין הוד, בן חור, קו וודיס וכו וכו וכו... מוסיקה שבבסיסה נישענת על המסורת הקלסית המערבית ושערכה הלא יעודי רב ביותר.
יללה כואבת לי כבר האצבע מלתקתק ')
- shlomis1zzz
-
- חבר ותיק
- הודעות: 1440
- הצטרף: אפריל 2018
- נתן תודות: 783 פעמים
- קיבל תודות: 119 פעמים