אייל ברקוביץ - אין ספק, הבחור איבד את זה .. ( מופע האיימים 2 )
אל חשש,theAman כתב:אריה, אחרי שירית לכל הכיוונים, אני מזמין אותך (וירטואלית) לצפות יחד איתי בריאל מתקשה מול ויאריאל....
הם לא ייתקשו יותר מאשר הקטלונים התקשו אתמול נגד קבוצתם לשעבר של בניון ושל אוואט
נערך לאחרונה על ידי osherov ב 21/02/2010 21:48, נערך פעם 1 בסך הכל.
אמרתי לך שאין חילוקי דעות בינינו...osherov כתב: אני חוזר, שלטעמי אייל לא צריך לקבל את מפתחות הנבחרת בגלל חוסר הניסיון שלו ובגלל הקמפיין הטיפשי שהוא מנהל!...
אז מה אתה יורה סתם?
osherov כתב: אבי כהן, גדול ככל שיהיה, עדיין שיחק רק שנתיים וחצי בליברפול ובטח לא מתקרב ליכולת ולהישגים של אייל...
לטעמי, להיות שנתיים וחצי בקבוצה כמו ליברפול זה שווה יותר מלהיות יותר שנים בקבוצות מהדרג הבינוני של הליגה האנגלית. אין לי ספק שאבי כהן יכול היה להמשיך עוד כמה שנים בקבוצות פחות בכירות.
אבל עזוב, השרשור לא עוסק בשאלה מי היה טוב יותר - אבי כהן או איל ברקוביץ.
למטרת השרשור גם אתה מסכים.
ארז
משה,moco כתב:וואו, אריה, אני המום מהפוסט האחרון שלך.
באמת יורה לכל הכיוונים חופשי.
זה מזכיר לי את ......................................................ההופעה של ברקוביץ בהילטון...
גם אני לא ממעריצי אייל ברקוביץ post עידן הכדורגל, אך עדיין אני עוקב אחריו הרבה מאוד שנים, עוד מתחילת קריירה שלו בחיפה ועד היום (כולל תוכנית הרדיו שלו עם אופירה, כולל התקופה הקצרה שהוא היה בספורט 5, כולל הטורים שלו בעיתון ובאינטרנט וכולל התקופה שהוא היה פרשן כדורגל במספר משחקי נבחרת ושל משחקי ליגת העל שנה שעברה). אני גם מאלה שמאוד נהנו מאייל כשחקן והוא היה אחד הכדורגלנים היחידים שמשכו אותי לצפייה ואהדה לנבחרת הישראלית בשנות ה 90 ובתחילת המילניום. הוא זה שגרם לי אז להגיע פיזית למגרשים. מעבר ליכולת שלו ככדורגלן, התרשמתי בעיקר מהאהבה האמיתית שלו לנבחרת, הוא באמת הביא את כולו למשחקים! (היום זה לא ככה אצל כולם). לכן, זה מאוד מרגיז אותי שככה, בכזאת קלות אפשר להשכיח ולהעלים ספורטאי ישראלי ענק בגלל מסיבת העיתונאים המטופשת שלו
osherov כתב:משה,moco כתב:וואו, אריה, אני המום מהפוסט האחרון שלך.
באמת יורה לכל הכיוונים חופשי.
זה מזכיר לי את ......................................................ההופעה של ברקוביץ בהילטון...
גם אני לא ממעריצי אייל ברקוביץ post עידן הכדורגל, אך עדיין אני עוקב אחריו הרבה מאוד שנים, עוד מתחילת קריירה שלו בחיפה ועד היום (כולל תוכנית הרדיו שלו עם אופירה, כולל התקופה הקצרה שהוא היה בספורט 5, כולל הטורים שלו בעיתון ובאינטרנט וכולל התקופה שהוא היה פרשן כדורגל במספר משחקי נבחרת ושל משחקי ליגת העל שנה שעברה). אני גם מאלה שמאוד נהנו מאייל כשחקן והוא היה אחד הכדורגלנים היחידים שמשכו אותי לצפייה ואהדה לנבחרת הישראלית בשנות ה 90 ובתחילת המילניום. הוא זה שגרם לי אז להגיע פיזית למגרשים. מעבר ליכולת שלו ככדורגלן, התרשמתי בעיקר מהאהבה האמיתית שלו לנבחרת, הוא באמת הביא את כולו למשחקים! (היום זה לא ככה אצל כולם). לכן, זה מאוד מרגיז אותי שככה, בכזאת קלות אפשר להשכיח ולהעלים ספורטאי ישראלי ענק בגלל מסיבת העיתונאים המטופשת שלו...
ראובן עטר היה שחקן יותר טוב ממנו וכולם אוהבים אותו בארץ בגלל הצניעות שיש לו, הוא לא אחד שמסתכל במראה בבוקר ואומר לעצמו (או במקרה של ברקוביץ לכל העולם) "אני הגדול מכולם". הפואנטה שלי היא שברקוביץ היה שחקן ברמה בינלאומית אבל השחצנות שלו שבנתה אותו גם הרסה אותו וזה מה שהוא עושה לעצמו עכשיו. במקום ללכת ולאמן איזושהי קבוצת כדורגל קטנה ולהתפתח משם אל ליגת העל ואם יוכיח את עצמו שהוא ראויי אז לנבחרת הוא קופץ ואומר "אני צריך להיות מאמן הנבחרת", על סמך מה ואיזה קבלות יש לו שהוא יכול לטעון כזה דבר. אישית אני לא רואה שום דרך בשלב זה שבה הוא יכול לתרום לנבחרת (אלא אם כן הוא יחזור לשחק אבל זה כנראה לא יקרה).
הנה מה שהיה לאבי לוזון (יו"ר ההתאחדות) להגיד בכל הנוגע לסאגת מינוי המאמן הלאומי (פרוסם אתמול בוואלה ספורט):
"בשבוע האחרון, איל ברקוביץ' עשה עבורי את העבודה. אפילו האנשים שלחצו עלי במשך תקופה ארוכה למנות אותו למאמן הנבחרת, שינו את דעתם אחרי מסיבת העיתונאים שכינס", כך אמר אתמול ל"ספורט הארץ" אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, שהבהיר חד משמעית: "ברקוביץ' לא יהיה מאמן הנבחרת".
היו"ר חזר והדגיש את שאיפתו בעניין זהות המאמן הבא. "אני דבק בעמדתי, אני חזק ונחוש למנות רק מאמן זר", אמר לוזון, "יש מי שחשב שלחץ תקשורתי וקמפיין גדול יעזרו לשנות את דעתי, אבל אני לא מקבל החלטות לפי קמפיין כזה או אחר". לוזון אף חושף כי בשיחה שקיים עם ברקוביץ' לפני ארבעה חודשים, הוא הבהיר לשחקן העבר כי אין בכוונתו למנותו למאמן.
"אני לא עובד על פי לחצים", הוסיף לוזון, "אני מקבל החלטות על פי מה שטוב לכדורגל הישראלי, והדבר הטוב ביותר לכדורגל הישראלי כיום הוא מינוי מאמן זר. אמצא את המאמן הזר הכי טוב לנבחרת, גם אם זה ייקח שבוע, שבועיים או קצת יותר".
יו"ר ההתאחדות שוחח בימים האחרונים עם רוברטו דונאדוני, אחד המועמדים למשרה, והשניים סיכמו כי האיטלקי ייצא לחופשה משפחתית ובשבוע הבא ידברו שוב ויוחלט אם להוציא לפועל את ההבנות שהושגו בין הצדדים.
לוזון החליט לפנות למועמדים נוספים, במטרה לבדוק אפשרות להחתים מאמן זר ברמה גבוהה אך בעלויות נמוכות מאלו שכרוכות בהבאת האיטלקי. "דונאדוני עדיין מועמד", הדגיש אתמול לוזון, "אני בודק אופציות אחרות. בכל מקרה לא אתפשר. אם אמצא מאמן ברמה גבוהה ובעלויות נמוכות יותר, הוא יוחתם. האופציות של דונאדוני וקומאן עדיין עומדות על הפרק".
קביעתו של לוזון, לפיה אלי אוחנה יעמוד באופן זמני על הקווים במשחק הידידות של ישראל מול רומניה ב-3 במארס, העניקה ליו"ר זמן נוסף לבחינת מועמדים שעלות החתמתם עד 1.25 מיליון יורו ברוטו. במידה שניסיון זה ייכשל, יוחתם דונאדוני או קומאן....
לא מבין למה אתה כל הזמן קושר את ברקוביץ השחקן בעבר לברקוביץ הליצן בהווה.osherov כתב: לכן, זה מאוד מרגיז אותי שככה, בכזאת קלות אפשר להשכיח ולהעלים ספורטאי ישראלי ענק בגלל מסיבת העיתונאים המטופשת שלו...
לא קראתי מישהו שחולק על כך שהוא היה שחקן ישראלי גדול (אם היה מס. 1, 2 או 3 זה לא קריטי).
זה שהוא היה שחקן גדול לא קשור לנושא הנוכחי בכלל. הבן אדם מגוחך בצורה קיצונית בהווה, אני לא חושב שאתה חולק על כך. זה לא משכיח את זה שהיה שחקן כדורגל גדול, אך זה שהיה שחקן גדול גם לא נותן לו שום נקודות זכות בעיניין ההתנהלות שלו כיום.
בעיניין המאמן הזר, אני לא מצליח להבין את הקיבעון הזה של לוזון.
איזה יתרון יכול להיות למאמן זר באשר הוא זר? זה כמו להגיד "עוד לא החלטתי מי האיש אבל אני סגור שזה יהיה מאמן עם שפם".
משה
אימן קצת בארגנטינה לא בהצלחה יתרה, נדמה לי שאפילו פוטר אחרי רבע עונהארז_וחני כתב:א-פרופו שחקנים מצטיינים שהפכו להיות מאמנים כושלים (אם כי במקרה של איל זה לא נכון כי הוא טרם עסק באימון באופן מקצועי....), אולי הדוגמא היא מראדונה?
מישהו יודע - האם מראדונה אימן קבוצה לפני שהפך להיות מאמן נבחרת ארגנטינה?
ארז...
קלינסמן אימן את גרמניה ללא נסיון קודם, כנ"ל ואן בסטן בהולנד, גוארדיולה בברצלונה
עכשיו מינו את ז'אוטאסטאס בליטא ויש עוד כמה ששכחתי
כלומר יש פה מגמה, לאו דווקא מוצלחת