מאמרים אחרונים

שתף בפייסבוק שיתוף בפייסבוק
RSS - מאמריםמאמרים
RSS - פורומיםפורומים
דווח למנהל דיווח למנהל
קישור לעמוד זה קישור לעמוד זה
עוד בקבוצת HT



TP-16 על סטרואידים, מסה אפקטיבית ואתה (נו טוב, אני)


עמוד 1 מתוך 4
עבור לעמוד  1  |  2  |  3  |  4  |  הבא 
   פורומים > אודיו > וינטאג'
מחבר הודעה
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1339
מספר הודעות: 4166

 #1  נשלח: א' 08/09/2013 13:12
TP-16 על סטרואידים, מסה אפקטיבית ואתה (נו טוב, אני)

זה פוסט ארוך - על מה מדובר כאן בעצם?

בשרשור הזה אני מתכוון להדגים שיפורים מ-ד-ה-י-מ-י-ם בזרוע הוותיקה של טורנס, זו המשמשת בסדרת ה-TD-160 והידועה כ-TP-16. כבר ציינתי את הזרוע הזו לטובה בשרשורים קודמים והודיתי בחיבתי הרבה להנדסה ולרמת הדיוק שהושקעה במלאכת החריטה הגרמנית בזרוע הזו. בשרשור הזה אני אדגים איך הופכים את הזרוע הזו לאחת הזרועות הטובות שקיימות שם בחוץ (בלי לציין VFM פנטסטי), תוך כדי הסבר על חישוב מסה אפקטיבית של זרוע, והדגמת \ הוכחת הטענות בעזרת גיליון חישוב שפיתחתי עבור הזרוע הזו - ושיכול לשמש את כולם בחישובים דומים בזרועות אחרות. אני גם מאוד מקווה לשכנע שיש בזרוע הזו יותר מהנגלה לעין והרושם הראשוני. בקיצור - אני הולך לתת תחרות אמיתית ל-SME 3009 וכל זאת, בשבר מהעלות של הזרוע המפוארת הזו.

יש לזכור ש-הTP-16 היא זרוע מתחילת שנות ה-70' השייכת לתקופה בה סטנדרטים בתכנון זרועות היו שונים לחלוטין מהמקובלים היום. אחת המגרעות היחסיות של ה-TP-16 היא המאסה האפקטיבית הגבוהה שלה שנמדדת בכ-16.5 גרם. בתחילת שנות ה-70' זו נחשבה למסה אפקטיבית נמוכה מאוד ול-TP-16 היה ייחוס של זרוע 'קצה' משובחת. מאוחר יותר, כשזרועות כמו SME 3009 הוצגו לשוק עם מאסה אפקטיבית של 6.5 - 7.5 גרם, אפילו טורנס נכנעו לטרנדים, והחלו לשפר את הזרוע הקלסית שלהם. זה הביא לתכנונה של ה-TP-16 IsoTrak וה-TP-11 שהן זרועות בעלות מאסה אפקטיבית נמוכה בהרבה, ולמעשה, מזכירות את ה-SME במאפיינים שלהן. למרות זאת, ה-TP-16 המקורית נשארה זרוע איכותית מאוד שייצורה מגלם איכויות נדירות ושמעט שדרוגים ועדכונים פשוטים עשויים להחזירה לחיים דינמיים ומרתקים ביותר.

TP-16 ו-SME 3009 Mk-II אחת ליד השנייה




לא כל זרוע בעלת מסה אפקטיבית נמוכה היא זרוע טובה. קיימים מאפיינים רבים אחרים, כמו קשיחות (rigidness) של החומר ממנו עשויה הזרוע, היכולת שלה להשקיט ולמנוע פידבק של רזוננסים, איכות הצירים, היכולת לכוונה (VTF, VTA, אזימוט, זניט, גובה וכ"ו), מידת הקלות שבהחלפת הראש, והתפקוד הכללי שלה כנשאית של הראש וסיועה ליכולת העקיבה שלו. ה-TP-16 היא זרוע כזו. למעט המסה האפקטיבית הגבוהה שלה, שעשויה להוות בעיה, יש לה תכונות מצוינות. היא עשויה סגסוגת אלומיניום קשיחה וקלילה, היא תלויה על מערכת צירים מסוג gimbal (כמו גירוסקופ) שהמסבים שלו נחרטו ברמת דיוק מרשימה בהתחשב בתקופה בה היא יוצרה, טרום עידן מחרטות ה-CNC, ויש לה מכניזם כיוון אנטי-סקייט מגנטי (בניגוד למכניזם המסורבל תלוי המשקולות כמו ב-SME וזרועות אחרות). יש לה גם מספר מגרעות, כגון חיווט מיושן וכבד, מנגנון כיוון VTF מטופש בעליל ומשקל עודף, שאני אדבר עליהם בפוסט הבא (חלק ב') ואדגים כיצד מתגברים עליהן. אך בינתיים, בחלק זה, נתמקד במישור התאורטי.

TP-16 היא זרוע שקל יחסית להשיגה היום. היא מתאימה להמון דגמים של טורנס אך אפשר בקלות, באמצעות מתאם הולם, להרכיבה בפטפונים נוספים. למרות ההפרזה המרגיזה במחירה ב-eBay של כ-$80, אפשר, לעיתים קרובות, לרכוש אותה במכרזים בסכומים נמוכים בהרבה. לעומתה, SME 3009 במצב טוב, תסחר באזור ה-$400 עד $500 וזרוע במצב NOS תעבור את ה-$600 בקלות.

הנדסה מרשימה... SME 3009




אילו, רק היינו יכולים להוריד את המאסה האפקטיבית הארורה הזו... אילו רק יכולנו להיפטר ממספר חוליים גנריים של ה-TP-16 ולשפרה מעט - האם היינו נשארים לבסוף עם זרוע ב-$80 שמתפקדת כזרוע ב-$400?

אני טוען שאפשר גם אפשר ושהתשובה חיובית. בימים אלה אני נהנה ממפגן ביצועים מרשים מאוד של TP-16 משופרת מעל גבי הפלטפורמה הטבעית שלה, ה-TD-160 המשופר של טורנס (סימן אחד למי שמתעקש לדעת) ולאחר ימים רבים של האזנה למספר ראשים כמו ה-M97, M95 של Shure, ה-DL-110 של Denon, ה-881 וה-681 של Stanton ואפילו ה-Rondo Bronze של או'פון, אני פשוט מתקשה להחליט האם ביצועי ה-TP-16 המשופרת עולים על ביצועי ה-SME 3009 II או שהם, לפחות, באותה רמה.

המאבק במסה... TP-16 בדיאטה קפדנית נשקלת חלק אחר חלק




ישנם כאלה הסבורים שה-TP-16 היא זרוע בינונית, אולי אפילו גרועה. על פי ניסיוני, רוב המבקרים כלל לא מכירים את ה-TP-16 ברמה הנדרשת כדי להטיל דופי, אלא שופטים על פי המראה המגושם והארכאי שלה, ורוב אלה המכירים אותה היטב - מבססים את רשמיהם על סמך המדריך למשתמש של הזרוע הזו. אם אתם רוצים חוות דעת נועזת מעט, הרי שטורנס בעצמם לא בדיוק עיכלו את הזרוע הזו כמו שצריך וקובץ ההוראות המסונף לפטפונים הנושאים את ה-TP-16 הוא בסיסי מידי ואינו חושף את הפוטנציאל האמיתי של הזרוע הזו. ישנם מעט מאוד יודעי דבר (בריטים וגרמנים ברובם) בעלי היכרות אינטימית עם הזרוע הזו. אלה מחזיקים בדעות דומות לשלי, והם מגדירים את ה-TP-16 כזרוע מעולה בתנאי 'שזורקים את המדריך למשתמש ומפעילים קצת הגיון צרוף בהפעלת הזרוע הזו'.

בשרשור הזה אדגים מה מחייב אותו הגיון צרוף - אך לפני כן, מכיוון שמוטלת עלי משימה לא קלה, לשכנע, או לפחות להביא לידי מניעת ביטול דברי, מצד חברים שאינם מסכימים עם הנחות היסוד שלי בקשר לזרוע המפורסמת הזו - אדבר על מסה אפקטיבית, איך מחשבים אותה, ואף אספק מחשבון קטן שחיברתי (בסך הכל קובץ גיליון אלקטרוני) כדי להוכיח את טענותיי.

איך מודדים מסה אפקטיבית של זרוע?

מסה אפקטיבית של זרוע יכולה להימדד ללא קשר לראש או לתדר הרזוננס, באמצעות מידע המושג ממדידות פשוטות. העיקרון הוא לקבוע את מומנט האינרציה (MOI) של הזרוע בציר (רדיוס אל ציר באחורי הזרוע), ואז לחשב את המסה באורך האפקטיבי של הזרוע (הקדמי), זו השקולה לאותו מומנט. זו המסה האפקטיבית של הזרוע. המסה האפקטיבית היא למעשה היכולת האינרטית של הזרוע להתנגד לכוחות השואפים להסיטה ממסלולה. בטופן אידיאלי היינו מודדים מסה אפקטיבית ביחידות של קג"מ בריבוע, אך מסיבות פרקטיות נהוג להציג מסה אפקטיבית בגרמים.

אורך אפקטיבי 'L' הוא המרחק מהציר אל מיקום קצה המחט ורדיוס 'r' הוא המרחק ממרכז המשקולת האחורית לציר




לתהליך מדידת מסה אפקטיבית של זרוע יש שלושה שלבים. נעבור עליהם כאן:

  • שלב ראשון - כאן אנו עוסקים בחלק האחורי של הזרוע. נשקול את המסה (מסה m בק"ג) של המשקולת האחורית (נקראת counter weight או 'מאזנת') ואז נמדוד את מרחק r ממרכז המאזנת אל מרכז הציר (במטרים). אז נוכל לחשב את מומנט האינרציה על-פי הנוסחה I=m*r^2 כלומר, MOI שווה למסה כפול הרדיוס בריבוע. התוצאה היא ביחידות של קג"מ בריבוע ומדובר בחישוב פשוט מתחום ההנדסה של מטוטלות מורכבות. אילו, למשל, היתה לנו משקולת נוספת על מוט הזרוע, בנוסף למאזנת, היינו מחשבים את ה-MOI של המשקולת הנוספת בדיוק באותה צורה כמו זה של המאזנת, וסוכמים את שני המומנטים יחדיו. נזכור את הנקודה הזו מאוחר יותר, משום שזה בדיוק המצב ב-TP-16 שבה, יש למעשה שתי משקולות אחרות (שלוש בפועל, אבל על אחת נוותר בהמשך).

    המאזנת על המשקל




    המשקולת המשנית על המשקל




  • שלב שני - עכשיו נעסוק בחלק הקדמי של הזרוע משום שאנו חייבים לדעת את המסה של החלק הזה. למסה הזו נקרא 'W' והיא מייצגת את המשקל של הזרוע באורך האפקטיבי 'L'. אנו נמדוד את המשקל הזה ללא המשקולת האחורית (ללא משקל אחורי בכלל) כאשר הזרוע מקבילה לרצפה (90 מעלות בין מטה הזרוע לעמוד) וכמובן, ללא ראש, או כל חלק נוסף שקשור בהתקנתו בקצה הזרוע. הראש לא מעניין אותנו - הוא חלק נכרי לתכנון הזרוע.

    מדידת המסה 'W' של החלק הקדמי של הזרוע







    כשמדובר במדידת האורך האפקטיבי 'L' צריך לעבוד מדוייק. בעזרת סרגל מילימטרי מודדים את המרחק בין הציר לבין מיקום המחט וחייבים לעשות זאת בדיוק מרבי. אבל רגע אחד... אין מחט! אין אפילו ראש... איך יודעים לאן למדוד? האמת היא, שסוף מעשה - במחשבה תחילה, והיינו צריכים לסמן את המיקום לפני פירוק הראש. א-ב-ל למזלינו ניתן 'לדוג' את הנתון הזה מדפי המידע של הזרוע כפי שסיפק היצרן. כך, למשל, האורך האפקטיבי המוצהר ('L') של ה-TP-16 הוא 23.012 מילימטרים

    מרגע שהאורך האפקטיבי 'L' והמשקל בחזית הזרוע ידועים לנו אנו נכנה, מעתה ואילך, את המסה הזו כ-'Z'. הערך 'Z' שווה למעשה ל-2 * W וזאת משום שבשעת המדידה של 'W', חצי מהמסה שלנו נתמכת על ידי עמוד הזרוע. המסה האמיתית 'Z', אם כך, היא מכפלת 'W' בשניים (2W).

    עתה משיש לנו את 'L' ואת 'Z' אנו יכולים לחשב את מומנט האינרציה של החלק הקדמי של הזרוע לפי הנוסחה הבאה: I = Z*(L^2)/3 אני אמנע כרגע, מטעמי קיצור, מלהכנס לחלוקת הריבוע של 'L' בשלוש, ורק אומר שזוהי הערכה מתמטית הנובעת מחוקי קלקולוס המגיעים עד לניוטון עצמו. בכל מקרה, התוצאה מדודה ביחידות ק"ג למטר מרובע (קג"מ בריבוע) והיא מספר המייצג את מומנט האינרציה עבור החלק הקדמי של הזרוע. למי שהלך לאיבוד - המספר הזה מייצג בעצם את ההתנגדות של הזרוע (בחלקה הקדמי) לשינויים במומנט שלה (תזוזה ממסלול) ולמי שעדיין לא הבין... זה לא כל-כך משנה אבל זה מספר חשוב!

  • שלב שלישי - עתה נשתמש בעוד נוסחה לביצוע חישוב אחרון כדי לקבל את מומנט האינרציה הטוטאלי (מוחלט) של כל הזרוע. זאת נעשה לפי הנוסחה: I(tot) = [m*(r^2)] + [Z*(L^2)/3].. הנוסחה נותנת מספר בקג"מ בריבוע וחלקה הימני של המשוואה כבר אמור להיות מוכר למי שביצע את השלב השני. מי שביצע את השלב הראשון, יכול לזהות גם את מכפלת המסה בריבוע של הרדיוס. אפשר לפשט את הנוסחה על-ידי העברת אגפים ולקבל נוסחה נוספת: M*L^2 = [m*(r^2)] + [Z*(L^2)/3] שנותנת את התוצאה, שוב, בקג"מ בריבוע.

    מכיוון שאנו מעוניינים במסה אפקטיבית כוללת ביחידות ק"ג ולא בקג"מ בריבוע - נחזור אל בית הספר התיכון ונפשט את הנוסחה לM = ([m*(r^2)] + [Z*(L^2)/3])/(L^2 כדי לבודד את 'M'.

    הנוסחה הזו עדיין מסורבלת ולכן, כצעד סופי - אנו נשתמש בנוסחה המצומצמת הזו:

    M = [m*(r^2/L^2)] + [Z/3] kg.

    קיבלנו, כמובן, מספר המייצג את המסה האפקטיבית של הזרוע שלנו בקילוגרמים שלמים וזה לא בדיוק יחידה ידידותית - ולכן, נחלק ב-1000 את התוצאה כדי לקבל את המסה האפקטיבית בגרמים.


'הכינותי מראש' - או, 'הדרך הקלה יותר'

אין דרך להתגבר על מדידת המסה בחלק הקידמי של הזרוע 'W' כדי לקבל את 'Z' ולהמנע ממדידת 'r' ולדעת את 'L' - אבל כל החלק הקודם העוסק בחישובים מתישים וברי שגיאה - מיותר. את כל החישובים האלה - גילמתי בתוך גיליון אלקטרוני (spread sheet) המכיל את כל הנוסחאות. (להוריד את הגיליון מכאן). הוא נראה כך:

גיליון אלקטרוני לחישוב המסה האפקטיבית של הזרוע




מה שנשאר לעשות זה להוריד את הגיליון מכאן ולהציב את המספרים שמדדתם בזרוע שלכם אל תוך השדות הירוקים. בו זמנית תוכלו לראות (בשדה השחור בשורה האחרונה) את המסה האפקטיבית של הזרוע שלכם.

הגיליון הזה יכול לשמש אתכם לחישוב מסה אפקטיבית של כל זרוע ישרה (לא תומך בזרוע 'J' או 'S' שם החישוב מעט שונה אז נא לא להציק לי בנושא הזה). אחד היתרונות של הגיליון הזה (היחידי מסוגו בעולם למיטב ידיעתי), הוא, שהוא כולל חלק אופציונלי עבור המשקולת המשנית של ה-TP-16. למעשה הגיליון כולל את שלושת השלבים שדיברתי עליהם קודם לכן אך מוסיף שלב אופציונלי נוסף, בין שלב 1 לשלב 2, שבו ניתן להזין נתונים לחישוב MOI של משקולת נוספת. המומנט הזה מתווסף אוטומטית לתוצאה הסופית בהתאם לנוסחאות שהסברתי.

הגיליון גם כולל הסברים, ערכי ברירת מחדל, וגם את הסיסמה לשינוי הפרמטרים בשדות המוגנים (מוגנים בעיקר מפני האצבעות הזריזות שלי ולא שלכם - אבל בכל זאת צריך לדעת מה עושים).

למה כל זה טוב?

עכשיו, כאשר הגיליון האלקטרוני זמין לנו ומאפשר לנו להזין מספרים בקלות, אנחנו יכולים לבדוק מה הן ההשפעות הקריטיות על המסה האפקטיבית. הקלדה של מספרים בחלקים השונים של הגיליון מגלה לנו עובדה מעניינת. ההשפעה על המסה האפקטיבית בחלק השלישי של הגליון, זה הקשור בחלק הקדמי (הארוך) של הזרוע, גדולה בהרבה מהשפעת המספרים במוזנים עבור חלקה האחורי של הזרוע.

במילים אחרות - למשקל בחלק הקדמי של הזרוע יש הרבה יותר השפעה על המסה האפקטיבית מאשר אורך הרדיוס או נתוני המשקולת המאזנת!!! אם יש בכוונתנו להוריד מהמסה האפקטיבית של הזרוע - הרי שסביר שנרצה להתמקד במשקל שבחלק הקדמי, במקום להתעסק בחלק האחורי. אנחנו (כלומר אני) נתעסק גם נתעסק בחלק האחורי של ה-TP-16, כמו שמיד תראו, אבל לפחות עכשיו אנחנו יודעים כמה זמן כדאי להשקיע בכך ואיפה בדיוק צריך להשקיע את המאמץ העיקרי. יותר חשוב - בעזרת הגליון האלקטרוני (והמשקל האהוב שלי) אנחנו גם נדע בדיוק איזו השפעה יש לשינויים שאני אדגים כאן - על המסה האפקטיבית של הזרוע כולה. את השינויים בזרוע אני אדגים בפוסט הבא.


נערך בפעם אחרונה על-ידי tnsilver בתאריך ב' 09/09/2013 14:50, נערך בסך הכל 3 פעמים
פרופיל | שלח הודעה | חפש
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1339
מספר הודעות: 4166

 #2  נשלח: א' 08/09/2013 13:15
TP-16 על סטרואידים, מאסה אפקטיבית ואתה (טוב אני) חלק ב'

TP-16 מתחילה דיאטה - ראשית: החיווט הישן נידון לכלייה

בהמשך לפתיחת השרשור, אני עומד לבצע שינויים ב-TP-16 במטרה להוריד מהמסה האפקטיבית המקורית שלה. כל עשירית הגרם נחשבת! אין הנחות. מה שלא נחוץ - עף! כל מה שלא מתפקד ב-100%, בחוץ! כל מה שמתדלדל, תלוי, רועד - מסולק! כל מה שמתחיל באות 'ג'... סתאאם...

נתחיל עם החיווט המקורי של הזרוע. במונחים של שנות ה-70' הרי שמדובר בחיווט על מנחושת OFC בעלת סיכוך וזה בתקופה ש-Ozygen Free Copper היתה נפוצה בעולם בערך כמו קריפטונייט, שלא לדבר על זה שעוד עטפו את הסיבים היקרים בסיכוך וטפלון. ממש הי-טק. אבל במונחים של היום? חיווט כבד, מגושם (מי שמחזיק את ה-'לה חבילה' של החוטים האלה ביד ומקפיץ, מרגיש מיד שאין להם מקום במאה ה-21) ובעל התנגדות (ביחס לקוטר) לא מרשימה. יש גם את העניין הזה של הקונקטור שרף (אפוקסי כנראה) שמחבר את כל החיווט לשלה - וכל העסק שוקל טון:

החיווט הישן של ה-TP-16







אני האחרון שמצדד בכבילה 'אודיופילית'. למעשה הנושא מקפיץ לי פיוז כל פעם מחדש כשאני עד לפער בין הסברי יצרני הכבילה האודיופילית משוללי היסוד (ולפעמים גם תוכן שפוי) לבין ה-$$$ שאמור להפגיש את הלקוחות עם הסחורה שלהם... עם זאת, אחד התחומים הבודדים בהם יש חשיבות מקסימלית לאיכות חיווט הוא בזרועות בפטפונים. מכיוון שהמתחים המגיעים מהראש הם כל כך קטנים ומכיוון שהשפעות RFI על מעבר אותות בחיווט כזה הן כה קריטיות, ומכיוון שצמצום ההתנגדות למעבר האותות האלה כל-כך משמעותי לאיכות הפלט - לא זה המקום לעמוד על עקרונות או להתקמצן. וכך, הזמנתי (לא יאומן) חיווט זרוע 'אודיופילי' מאחד מיצרני שמן הנחשים הכי מפורסמים בעולם - Cardas שבמקרה הספציפי הזה - מספקים אחלה של סחורה:

חיווט Cardas 33AWG OFC וקונקטורים מכסף (לא שהכסף משנה - זה מה שהיה - השמן כבר מגיע עם הנחש)




וכל העסק מוצא את עצמו במטה של הזרוע




קשה להלחים כסף (לפחות אני די גרוע בזה) אבל בסוף...




הכי מצחיק, זה שבמקרה הזה שכחתי לשקול את החיווט הישן לעומת החיווט החדש. לא נורא. בסוף הרי אני אדע את ה-'W' החדש ואוכל להשוות לאחת ה-TP-16 המקוריות שיש לי שעדיין לא ביצעתי בהן מעשים מגונים.

סטריפ-טיז מלא של השלה המקורית TP-60 מכל פיסת ביגוד מיותרת

כך נראית השלה המשודרגת בסוף




כבר שמתם לב שהשלה שאני משתמש בה בתמונות עברה טיפול מקיף. קילפתי ממנה את מכסה האלומיניום, את ציפוי הצבע, את הפלסטיק, את תושבת המגנזיום ובקיצור חשפתי לה את הצורה.

ניקוי השלה מכל חלקי המתכת המיותרים - כולל תושבת המגנזיום




שלפתי מצידה האחורי גם את הפין הנועל וגם את תושבת השרף שבמקור החזיקה 4 מוליכים שדרכם הגיע החיווט מהראש אל הזרוע. נשמע מופרע? שימו לב כמה משקל חוסכת הפעולה הזו בלבד מהאזור הכי רגיש בזרוע. שימו לב למספרים:

TP-60 - שלה מקורית ללא שינויים על המשקל




השלה המטופלת - שימו לב להבדל במשקל:




זה אולי לא נראה כמו הרבה אבל ה-3.2 גרם האלה בשלה עושים שמות למסה האפקטיבית. מי שלא מאמין שינסה להזין את המספרים לגיליון האלקטרוני ולראות בכמה עולה המסה האפקטיבית (רמז - יותר משני גרם). אם הפנמנו שהיחס בין המשקל שאנו מורידים מקצה הזרוע למסה האפקטיבית הוא בערך 3\2 הרי שהחשיבות ב'ניטרול' כל המשקל העודף ברורה. אם כך נמשיך...

הקולר שמהדק את השלה לזרוע - מה יש? לא שוקל?




והשרוול? אוי השרוול הזה. אם רק היה אפשר להיפטר ממנו. שימו לב כמה משקל היה נחסך אילו רק יכולנו לחסוך מעצמנו את השרוול הזה:

השרוול הארור - אי אפשר להיפטר ממנו




למעשה - אין אפשרות להיפטר מהשרוול. הוא נחוץ לייצוב השלה למטה הזרוע. מה שכן אפשר לעשות, לעומת זאת, זה להיפטר מהפין שמחבר את השרוול למטה. לצערי שכחתי לצלם את משקלו אבל הוא מעט נמוך מגרם אחד (פין פלדה). כל העסק שוקל בסביבות ה-4 גרם:

כל התקן קולר ההידוק והשרוול - כולל הפין (שסולק לבסוף)




כואב לי הלב על שלא מצאתי דרך לחפף את השרוול מהזרוע בכלל. לצערי, סילוק השרוול יקצר את האורך האפקטיבי של הזרוע ויגרום לשינוי בגאומטריה של השלה ביחס למטה, ולכן הוא נחוץ. עם זאת, הפין המחבר לא נחוץ והוא סולק החוצה. כל העסק הודבק באמצעות טיפה אחת של דבק UHU למתכות (דבק ציאנו-אקרילטי קליל). כבונוס וכפיצוי על עגמת הנפש הזו שבאי היכולת להיפטר מהשרוול - נפטרתי מחיבור השרף שיושב בקצה האחורי של השלה. שימו לב למשקל של החלק המגושם הזה:

התקן השרף שמחזיק את המוליכים שמחברים את הראש לזרוע, דרך השלה - בוטל




כאן אפשר לראות, במבט כולל, חלקים שבוטלו לאחר השינוי (קוננקטורים, חיווט, פלטת מגנזיום וכ"ו)




ומה בצד האחורי של הזרוע?

אז הצלחנו להוריד בערך חמישה וחצי גרמים מהקצה הקדמי של הזרוע, פלוס החלפה של החיווט שמורידה עוד איזה שניים וחצי גרמים ובתוספת ביטול מחברי האפוקסי שחוסכים עוד ארבעה גרמים יש לנו חיסכון ניכר של כמעט 12 גרמים!!! זה מוריד את המאסה האפקטיבית של הזרוע לבערך 9 (מכמעט 16.5 במקור) וזה לא רע בכלל! אפילו מצוין. אבל מה עוד ניתן לעשות כדי להגיע לרמה של SME???

כבר הבנו בפוסט הראשון שבצד האחורי של הזרוע השינויים במסה וברדיוס הם פחות קריטיים והשפעתם על המסה האפקטיבית פחות דרסטיים. עם זאת, יש המון משקל מיותר בחלק האחורי של הזרוע וגם צמצום הרדיוס יביא בסופו של דבר לשינוי המיוחל. בסך הכל אנחנו במאבק נגד ניוטון כאן וכל עשירית של גרם, ותזוזה של מילימטר יכולה לסייע...

נתחיל עם פיסת השומן המיותרת ביותר בזרוע - המשקולת המשנית. תפקידה של זו, הוא להקל על כיוון VTF ולספק fine tuning של המשקל המונח על המחט בקצה השני של הזרוע. מדובר בבורג המתברג בתוך משקולת נוספת (הרי אמרתי שיש למעשה שלוש משקולות בזרוע הזו) פנימה והחוצה ופעולתו, למעשה, מיותרת לחלוטין משום שאת הכיוון ניתן לבצע באמצעות המאזנת בלבד. נכון, זה יותר קשה, ומחייב משחק עדין ויד יציבה - אבל אפשרי!

המשקולת המשנית - אנחנו נוותר עליה ועל המשקל שלה. לא גזר ולא מקל:




אז הלכו עוד 17 גרם מאחורי הזרוע. בואו נבדוק מה עוד אפשר ל'צמצם' משם.

ביטול פלטת ה-VTF, הקפיץ, בית הקפיץ והסתלבטות קטנה על טורנס

טוב זה ידוע שאני שונא את מנגנון ה-VTF שטורנס דחפו ל-TP-16. מדובר בפלטת שנתות, שיושבת על פיסת הנדל"ן הכי אסטרטגית שאפשר להעלות על הדעת בזרוע - בראש הציר, ומחוברת, רחמנא ליצלן, בחוט דיג דקיק, ללא פחות מאשר קפיץ דקיק, גמיש ושברירי בעל נטיית הולכת רזוננסים טבעית וייצור ויברציות אוטונומי שיושב לו בתוך תיבת תהודה קטנה ונחמדה בדמות צינור אלומיניום שעוד מחובר לחבק פלסטי שיושב במלוא היקף מותני הזרוע. מילא אם הבדיחה הזו היתה עושה את העבודה שלה - אבל משום מה, חוקי הפיזיקה הקשורים במתח קפיץ נעלמו מעיני מתכנני הפנינה הזו והם שכחו שקפיץ לא מפעיל לחץ ליניארי על מסה.

על השנתות מסומנים מרווחים של 0.25 גרם. כלומר, אם אני מסיט שש שנתות, אני אמור להפעיל 1.5 גרם של לחץ על הראש... בפועל, כל מי שיש משקל דיגיטלי בידיו - רואה מיד שאין זה המצב. איך בכלל יכול להיות? גרוע מכך, לפעמים הקפיץ תוקע איזו נפיחה של עייפות וכל העסק במקום לייצר מתח - מייצר רפיון איפשהו בין ה-1.5 לשני גרם VTF. המרווחים על הפלטה קבועים, קפיץ מושך באופן לא קבוע - מה זה צריך להיות?

בואו נאמר שאם הייתי צריך לתכנן כזה מנגנון אידיוטי בכוונה - לא הייתי מצליח. לעומת זאת - אם הייתי מקבל משימה לחבל בחווית ההאזנה של בעל הפטפון ולייצר דינמו ויברציות אוטונומי, מין מגבר רזוננסים טבעי, ולתקוע אותו במקום הכי משפיע - הייתי ישר חושב על קפיץ מתוח בתוך צינור חלול שיושב בתחת של הזרוע ומחובר לה לציר. גאוני. מה אני יכול להגיד.

טוב, אז הבנתם כבר שאני מעיף את כל הסיפור הזה החוצה. הפלטה, הקפיץ, הגולה שמחזיקה את הפלטה, בית הקפיץ, החבק הכל kaboom פוצץ, בוטל - עף!

כך זה היה במקור




עכשיו, פלטת ה-VTF הוסרה




וכאן ניתן לראות את בית הקפיץ 'רוכב' על המאזנת ביחד עם כל ההתקן שחובק אותו




וכמובן שזה גם שוקל...




כאמור כל העסק בוטל. כדי לכוון VTF עכשיו - צריך לעשות מה שאלוהים התכוון שנעשה - לשחק עם המאזנת.

רדיוס... משחק רדיוס...

זוכרים את ה 'r' שלנו מהחישובים, אנחנו הולכים לצמצם אותו. כן. רק בשני מילימטרים אבל הולכים. הרעיון הכללי זה צמצום המרווח בין מרכז המאזנת והמשקולת שהיא 'רוכבת' עליה לבין ציר הזרוע. אין שם הרבה מקום למשחקים אבל אנחנו ננצל את מה שיש.

נקדח חור חדש, קרוב יותר לציר, נקדח מרווח לבורג שמהדק את המשקולת המשנית כדי שלא יפריע למאזנת להחליק קרוב יותר לציר. כך נראה התהליך:

קידוח והעמקת המרווח לבורג המהדק במשקולת המשנית




עכשיו הבורג הנועל יכול להיכנס לעומק בשר המשקולת ולא להפריע למאזנת...




קידוח חור נוסף באחורי המטה - קרוב לציר




כיסוי העקבות...




וההנאה מהשלל - התקנת המשקולת בקרבת הציר וצמצום הרדיוס




כמובן שעכשיו המאזנת מחליקה עד הסוף אל הרדיוס המינימלי





אז מה יש לנו ביד?

יש לנו עכשיו TP-16 טורבו. זרוע בת ממותה. מי שלא מאמין שינסה לבד בבית. אני לא יכול להעביר לכם רשמי אודיו בהתכתבות. אני כן יכול, לעומת זאת, לעשות לכם את החישוב. בואו נראה ביחד:


  • מסה של המאזנת: 76.5 גרם
  • רדיוס משופר של 2.4 ס"מ
  • מסה של משקולת משנית 23.3 גרם
  • רדיוס משופר של המשקולת המשנית 3.7 ס"מ
  • משקל אפקטיבי W (קצה קדמי) 11.9 (פחות פין שרוול) 10.9 גרם
  • אורך ('L') אפקטיבי = 23.012 ס"מ
  • והתוצאה (לפי המחשבון שלנו): 8.678 גרם


8.6 גרם של מסה אפקטיבית על זרוע שבמקור היו לה 16.5 גרם! כמעט 50% מהמסה הזו בוטלה על-ידי השינויים שהצגתי כאן. לא רק שצמצמנו את המסה האפקטיבית לרמות מודרניות, אלא שגם שיפרנו את הזרוע וסילקנו ממנה את מוקדי הבעיות העיקריים שלה. נכון, זה עדיין לא ה-6.5 גרם המוצהרים של ה-SME אבל זה מאוד קרוב ל-7.5 האמיתיים שלה. כמו שאמרתי בתחילה - אני עדיין מתלבט מה נשמע יותר טוב. ה-TP המשודרגת או ה-SME המקורית... קשה לי להחליט. ה-SME מתפקדת מצוין עם ראשים בעלי הענות גבוהה מאוד (כמו ה-Rondo של או'פון, למשל או ה-DL-110 של דנון). הראשים של Shure, משום מה, למרות שהם בעלי נתונים טובים, נשמעים טוב יותר על ה-TP המשופרת. שני החביבים עלי ביותר, ראשי העל של Stanton אגב, בעלי הענות גבוהה מאוד, נשמעים מצוין על שתי הזרועות. יש לי הרושם שה-SME פשוט מעט יותר מפונקת אבל בהתחשב בעלות שלה - ה-TP המתוקה שלי, בגירסה הרזה שלה, עוקפת אותה בסיבוב ומבחינת VFM היא גם משאירה אותה בעשן.

בכל מקרה - אם יש לכם TP-16 תנו לה את הכבוד המגיע לה. זו זרוע פנומנלית עם היסטוריה מכובדת ופוטנציאל ביצועים לא יאומן. אני מזמין אתכם לנסות את השדרוג ומתחייב שאם תבצעו אותו באופן תקין בלי לפגוע בזרוע או בעצמכם - תופתעו מהתוצאות מ-א-ו-ד!!! אני גם מאתגר אתכם לחשוב על דרכים חדשות לשיפורים נוספים בזרוע האגדית הזו.




נערך בפעם אחרונה על-ידי tnsilver בתאריך א' 08/09/2013 17:40, נערך בסך הכל 5 פעמים
(3) הבעות תודה: nkorah , TalThorens , capten
פרופיל | שלח הודעה | חפש
fLy (דורון לוי)
חבר ותיק
חבר ותיק


הצטרף בתאריך:
  Apr 17, 2009

מיקום: רמת השרון
הבעות תודה: 324
מספר הודעות: 1739

 #3  נשלח: א' 08/09/2013 13:17

וואו...פשוט וואו

הגבתי לפני שעדכנת...sorry
פרופיל | שלח הודעה | חפש
BennyO
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד

הצטרף בתאריך:
  Dec 27, 2011
הבעות תודה: 205
מספר הודעות: 942

 #4  נשלח: ב' 09/09/2013 13:41

איזה יופי!
טומי אין כמוך ברמת ההעמקה והיסודיות שלך!
מרשים!!!

אגב, איך התרשמת מהM97xE? אתה שותף להתלהבות שלי מהסאונד שלו?

_________________
Rust never sleeps
פרופיל | שלח הודעה | חפש
raniburg
חבר ותיק
חבר ותיק

הצטרף בתאריך:
  Oct 14, 2012
הבעות תודה: 400
מספר הודעות: 1434

 #5  נשלח: ב' 09/09/2013 14:12

כל הכבוד!! לא יכולתי שלא להיזכר ב James Harold "Jimmy" Doolittle וה TP 16 כמשל ל B 25
פרופיל | שלח הודעה | חפש
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1339
מספר הודעות: 4166

 #6  נשלח: ב' 09/09/2013 15:44

BennyO כתב:
איך התרשמת מהM97xE? אתה שותף להתלהבות שלי מהסאונד שלו?
ראש לא רע אבל אני די רחוק מלהתלהב ממנו. יש לו שתי בעיות עיקריות. לפי הסדר: א. מיוצר במקסיקו. אם הייתי יודע לא הייתי קונה, בדיוק כמו שאף אחד כאן לא היה קונה אביזר אודיו שמיוצר על-ידי השכנים שלו מהדרום. גם שם יש את אותם תהליכי בקרת איכות והתרבות הטכנולוגית מאוד דומה. איכסה. לא רוצה! וחבל שלא אמרו לי. ב. רעש רקע. מה זה? קיבינימאט! לא הגיע הזמן ש-Ssssssshure יפסיקו את התופעה המעצבנת הזו בראשים שלהם? מצד שני, במחיר המגוחך של הראש הזה, קשה למצוא משהו יותר טוב.

שמת לב ש-Shure ארזו את M97 באותה אריזה כמו ה-V15? לא יעזור להם. כלב זה כלב וזאב זה זאב. גם המברשת ה'מייצב', לדעתי, במצב תחתון, לא עושה שום הבדל. חבל על המשקל הנוסף.
פרופיל | שלח הודעה | חפש
BennyO
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד

הצטרף בתאריך:
  Dec 27, 2011
הבעות תודה: 205
מספר הודעות: 942

 #7  נשלח: ב' 09/09/2013 16:17

כן, גם אני הופתעתי מה"מקסיקו".
אבל גם החברה שאני עובד בה מייצרת בשנים האחרונות בסין ומקסיקו תחת פיקוח מלא של חברת האם ובקרת איכות כנהוג במקומות מתוקנים...אני מקווה שגם עם Shure זה ככה
וגם אני שומע ללא המברשת עם משקל של 1.25 גרם כי לא הצלחתי לשמוע הבדל עם ה"מייצב".
אבל להבדיל ממך - אני נהנה ממנו
פרופיל | שלח הודעה | חפש
anatoli15
חבר ותיק
חבר ותיק

הצטרף בתאריך:
  Mar 11, 2005
הבעות תודה: 236
מספר הודעות: 2242

 #8  נשלח: ב' 09/09/2013 16:22

טומי, סחטיין. נהנה לראות שיש עוד שרוטים כמוני שאוהבים לרדת לפרטים הקטנים (גם אם בתחום קצת שונה).

תמיד תענוג לראות את הפוסטים שלך

_________________
DIY Amplifier & links to projects
My DIY Blog
פרופיל | שלח הודעה | חפש
RAMIRAMI68
חבר ותיק
חבר ותיק

הצטרף בתאריך:
  Jul 18, 2008

מיקום: פה ושם
הבעות תודה: 259
מספר הודעות: 2401

 #9  נשלח: ב' 09/09/2013 17:26

נפלא כעת מה?תשתעמם ללא התעסקות בטורנס...חרשת את כל החלקים
פרופיל | שלח הודעה | חפש
yosiaz
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד

הצטרף בתאריך:
  Aug 18, 2011
הבעות תודה: 210
מספר הודעות: 837

 #10  נשלח: ג' 10/09/2013 14:56

חזק ואמץ טומי !
מה אתה אומר על הרעיון הזה (שים לב לתמונה שהעלית שהרשיתי לעצמי לערוך בגסות) להורדת משקל ? (ניסור עדין של ה"רשת" היצוקה של הראש (אומנם מגנזיום קל משקל אך בטוח שווה שני גרם...)
לדעתי תוכל כך לעקוף מלמטה את ה SME...
לא נראה לי שבגרמים הבודדים בהם עסקינן תהיה חשיבות לחיזוק מבני כה מאסיבי..
אבל כאמור, מי אני אל מול המהנדסים הגרמנים של טורנס...



פרופיל | שלח הודעה | חפש
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1339
מספר הודעות: 4166

 #11  נשלח: ג' 10/09/2013 16:47

פגז! יבוצע - ואני אדווח מה השיפור!

תודה

דרך אגב, מי שעבד מול השוויצרים יודע שיש להם בערך 17 ימי עבודה בשנה וכל השאר זה bank holiday או, בעברית 'גשר'. אני מניח שכאשר תכננו את ה-TP-60 זה נפל איפשהו לפני חופש וזה מה שיצא בסוף. היה אפשר ל'גרד' משם גרמים נוספים, כמו שעשו, בסופו של דבר, ב-IsoTrack.
פרופיל | שלח הודעה | חפש
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1339
מספר הודעות: 4166

 #12  נשלח: ד' 11/09/2013 13:00

איך נפטרים ממשקל עודף נוסף...

מאוד התלהבתי מהרעיון של יוסי - אז ניגשתי לעבודה. זה קצת יותר קשה מאשר עם פוטושופ, אבל בעזרת הכלים האלה, שכוללים דיסק קטן (וחד רצח) ומספר מלטשות, הצלחתי להסיר את הרשת העודפת. יותר חשוב... הצלחתי להשאיר לעצמי, בסוף העבודה, את אותו מספר אצבעות שאיתו התחלתי.

בתחילה חששתי לשנות את החוזק של המסגרת בעקבות הסרת התמוכות, אך כפי שיוסי ציין, המגנזיום שממנו עשויה השלה הוא חומר חזק וקשיח מאוד, ואין כל סימן לגמישות כלשהי בשלה עקב השינוי המבני. במהלך הליטוש טלטלתי אותה די בחוזקה ואם היה כשל מבני כלשהו - הייתי מרגיש בו.

הכלים, השלה ה'משופצת' והרשת שנוטרלה על המשקל




כפי שניתן לראות - ההצעה של יוסי חסכה 1.3 גרם!!! מאחד המיקומים הרגישים בזרוע. כפי שהדגמתי קודם לכן, השרוול של השלה שוקל 2 גרם והוא מודבק לשלה ולכן לא ניתן לשקול בנפרד. עתה, לפי השקילה שלאחר השינוי, ובהפחתת משקל השרוול, כל השלה שוקלת 4.5 גרם:

6.5 גרם משקל כולל, מינוס 2 גרם של השרוול, נותנים שלה קלילה במשקל 4.5 גרם בלבד




וכך נראית ה-TP-60 כשהיא מותקנת:




אז מה הנתונים לאחר השינוי (Mod) הזה:


  • מסה של המאזנת: 76.5 גרם
  • רדיוס משופר של 2.4 ס"מ
  • מסה של משקולת משנית 23.3 גרם
  • רדיוס משופר של המשקולת המשנית 3.7 ס"מ
  • משקל אפקטיבי W (קצה קדמי) 11.9 (פחות פין שרוול) 10.9 גרם, ועכשיו, פחות 1.3 גרם של הרשת המיותרת בשלה ואנו מקבלים 9.6 גרם
  • אורך ('L') אפקטיבי = 23.012 ס"מ
  • והתוצאה (לפי המחשבון שלנו): 7.811 גרם


טוב. עכשיו אני באמת מרוצה! תודה ליוסי על הרעיון! אני רץ לשמוע קצת תקליטים. הזרוע הזו מדהימה!
פרופיל | שלח הודעה | חפש
yosiaz
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד

הצטרף בתאריך:
  Aug 18, 2011
הבעות תודה: 210
מספר הודעות: 837

 #13  נשלח: ד' 11/09/2013 13:59

טומי - ביצוע מדהים !
שמח שהרעיון עזר לפרוייקט (אני מרגיש כעת שותף להצלחה ! איזה כיף ! )
דווח בסיום השמיעה האם ואיך השינוי בזרוע בא לידי ביטוי !
פרופיל | שלח הודעה | חפש
yosiaz
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד

הצטרף בתאריך:
  Aug 18, 2011
הבעות תודה: 210
מספר הודעות: 837

 #14  נשלח: ד' 11/09/2013 14:36

טומי, אני מקווה שלא אכניס אותך לסחרור של אי-שפיות זמנית אך..
אם כבר עשית מודל תלת מימד ב CAD של השלה, אולי שווה לבנות אחת במדפסת תלת מימד ? יש סיכוי שהיא תהיה קלה יותר ?
פרופיל | שלח הודעה | חפש
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1339
מספר הודעות: 4166

 #15  נשלח: ד' 11/09/2013 14:40

את זה עוד לא עשיתי אבל אני חושב שיש סיבה טובה לבחירה של מגנזיום כחומר הגלם לשלה הזו ואני חושש שהפולימר מהמדפסות 3D פשוט חסר את התכונות הקריטיות לשלה - אבל... בהזדמנות. אני אשמור על ה-
פרופיל | שלח הודעה | חפש
כל הזמנים הם שעון חורף - ישראל (GMT+2) הצג הודעות קודמות:    
פורומים > וינטאג' עבור לעמוד  1  |  2  |  3  |  4  |  הבא 


  
    שם משתמש:
נתוני כניסה לכל אתרי HT:

  סיסמא:
 

  


 | 

קפוץ אל: 
לא ניתן לשלוח הודעות בפורום זה
לא ניתן להגיב להודעות בפורום זה
לא ניתן לערוך את הודעותיך בפורום זה
לא ניתן למחוק את הודעותיך בפורום זה
לא ניתן להצביע לסקרים בפורום זה
לא ניתן לצרף קבצים בפורום זה
לא ניתן להוריד קבצים בפורום זה

תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht