מאמרים אחרונים

שתף בפייסבוק שיתוף בפייסבוק
RSS - מאמריםמאמרים
RSS - פורומיםפורומים
דווח למנהל דיווח למנהל
קישור לעמוד זה קישור לעמוד זה
עוד בקבוצת HT



כיוון ראש בפטפונים: אודות פרוטרקטורים (מדי זווית)


   פורומים > אודיו > אודיו אנלוגי
מחבר הודעה
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1339
מספר הודעות: 4166

 #1  נשלח: ו' 29/08/2014 18:35
כיוון ראש בפטפונים: אודות פרוטרקטורים (מדי זווית)

הפעם קצת על שימוש בפרוטרקטורים (מדי זווית) בכיוון ראש בפטפונים. כמעט כולם שמעו על ההליך אך רבים תוהים לשם מה הוא נחוץ ורבים עוד יותר אינם בטוחים כיצד הוא מתבצע. לא רק זאת, המונח 'פרוטרקטור' (מד-זווית) מטיל, משום מה, מורא על חלק מבעלי הפטפונים וגורם להם לבלבול וחרדה. רבים מאלה שכן מכירים את הכלי הפשוט הזה, אינם בטוחים איזה סוג מתאים. כולנו מכירים את ההליך שבו מיישרים את הראש כך שיקביל לקווים המסומנים על גבי מד הזווית - בשתי נקודות שונות. האם גם כולנו יודעים מהי המשמעות של שתי הנקודות האלו והאם בכך אפשר לסכם את ההליך? בואו נעשה סדר בנושא:

לשם מה מבצעים כיוון ראש?

כיוון ראש באמצעות פרוטרקטור קשתי





מטרתו של כיוון הראש בפטפונים היא לצמצם את שגיאת העקיבה היסודית הקיימת בכל זרוע רגילה המחוברת לפטפון בציר ושראשה נע במסלול קשתי. שגיאת העקיבה מובנית למדיית הויניל מסיבה פשוטה מאוד. מחרטת המאסטר, זו שבאמצעותה חרטו את שבלונת התחריט הראשוני המשמש להכנת העתקים, נעה ברדיוס של מעגל התקליט. המחרטה מניעה את ראשה, המזכיר בצורתו סכין מפצלת (צ'יזל), משולי התקליט אל מרכזו (בקו המסומן בחץ ירוק באיור), בזמן ששבלונת הצלולוז מסתובבת על המחרטה. הזרוע לעומת זאת, אינה מניעה את הראש במסלול המדויק שיצרה המחרטה. מטבע המבנה של הזרוע המחוברת בציר לבסיס הפטפון, הראש והמחט בקצה השני נעים בקשת (מסומנת בחץ אדום באיור).

למעט במקרה של זרועות ליניאריות (זרוע המניעה את הראש ברדיוס התקליט), שגיאת עקיבה קיימת בכל סוגי הזרועות ונובעת כאמור, מהשוני במסלולים. זווית המחט המחוברת אל הראש, כמעט ואינה חופפת את זווית המחרטה לאורך מסלול המחט בחריצי התקליט. שגיאת העקיבה יוצרת עיוות (distortion) בעת ההשמעה וחוטאת להקלטה המקורית, כפי שזו באה לידי ביטוי ע"י הנתיב שהשאירה המחרטה. השאיפה של היצרנים מחד, ושלנו, המאזינים, מאידך, היא לצמצם את שגיאת העקיבה למינימום הניתן.

כדי לצמצם את שגיאת העקיבה נוהגים יצרני זרועות להקנות לחלק המחזיק את הראש (שלה) זווית פיצוי (offset) הנעה, בהתאם לפרמטרים הגאומטריים של הזרוע, בין 19° ל-23°. זווית ה-offset היא סטייה מזווית היתר (ההמשך הישר של הזרוע) כלפי מרכז הפטפון (מסומנת בחץ חום באיור) והיא למעשה ההפרש בין ניצב דמיוני לרדיוס וההמשך הטבעי של הזרוע לפני השלה. הזווית הזו גורמת למחט להיות קרובה יותר במסלולה הקשתי לאורכו של מסלול הרדיוס שקבעה המחרטה. אך לא די בכך!

ציינתי קודם לכן, שזווית המחט כמעט אינה חופפת את זווית המחרטה אך יש שני יוצאים מהכלל. קיימות בתאוריה, שתי נקודות השקה על הרדיוס של התקליט, שבהן קשת המחט משיקה בדיוק למסלול המחרטה. אם נוכל לכוון את המחט כך שהרדיוס ישיק לנקודות האלה על קשת המחט - הרי שהבאנו את המסלול הקשתי של המחט לקירוב המרבי האפשרי למסלול המחרטה, ויצרנו תנאי אופטימום מקסימלי בצמצום העיוות. זו בדיוק מטרתו של כיוון הראש. עלינו לוודא שבשתי הנקודות (נקראות נקודות ה'אפס' או Null Points מסומנות בחץ כחול) הרדיוס משיק לקשת המחט.

מונחים והתמצאות כללית





מיקום נקודות האפס (Null Points)

כבר בשנות העשרים של המאה שעברה נתנו מתמטיקאים שונים את דעתם לסוגיית צמצום שגיאת המעקב ב'גרמופונים'. פרסי ווילסון היה הראשון שנתן דעתו על העניין כבר ב-1924. במהלך השנים נתקבלו בעיקר שלושה אישים כסמכות העיקרית בעניין זה. Erik Löfgren הגרמני התייחס לסוגיות הקשורות בתכנון זרועות ואופטימיזציה שלהן כבר ב-1938. H.G.Baerwald, בן ארצו של Löfgren, התייחס לנושא בתחילת שנות ה-40' והפך להיות הסמכות המובילה בעולם, למרות שיש הטוענים שגזל חלק ממחקרו של קודמו מבלי שהעניק לו קרדיט אקדמאי על כך. עבודתם, לכן, דומה. האחרון, J.K.Stevenson הבריטי פרסם את עבודותיו ב-1966. מאז היו גם אחרים, כמו למשל Graeme Dennes שעשה קצת רוויזיה בתחום בשנות ה-80' ולאחרונה גם ב-2009 וכמובן Martin D. Kessler and Y. Pisha עם עבודתם מ-1980.

שלושת המתמטיקאים המובילים, Baerwald, Stevenson ו-Löfgren עסקו בין השאר גם בחישוב נקודות האפס. נוסחאות מציאת מיקום הנקודות והמשיקים עצמן אינן מורכבות מבחינה מתמטית וגאומטרית והן תלויות במספר פרמטרים פיזיים, כמו למשל קוטר התקליט, היכן הוא מתחיל על הרדיוס, (החריץ החיצוני הראשון) והיכן מסתיים (החריץ האחרון) על הרדיוס. המשוואות תלויות גם, באותה המידה, באורך האפקטיבי של הזרוע, אורך הכולל את מרחק ציר הזרוע - ציר הפטפון הנקרא Pivot to Spindle בתוספת מרווח ה-Overhang (כפי שמסומן באיור בשני חיצים ירוקים). אולם, ההבדל בעבודתם של שלושת המתמטיקאים אינו עוסק בגאומטריה בלבד - אלא גם באופטימיזציה שלה. לכל אחד מהם יש גישה ייחודית, שאלמלא כן, היו חישוביהם זהים לאורך כל הדרך. הגישות השונות הפכו לנוסחאות שונות ואלה הם מניעיהן:


  • Erik Löfgren - טען שדרוש לצמצם למינימום את העיוות לאורך כל רדיוס התקליט (בדומה ל-Baerwald) וע"פ Löfgren שתי נקודות ה-Null נמצאות, הפנימית ב-70.3 מ"מ והחיצונית ב-116.6 מ"מ. (ל-Löfgren מיוחסות שתי שיטות חישוב. הראשונה 'A' זהה ל-Baerwald וככל הנראה נובעת מחזרה או העתקה של עבודתו של Löfgren ע"י Baerwald. כאן מצוטטת שיטת 'B' שהיא זו המסונפת ל-Löfgren בתדירות גבוהה יותר, למרות ששתי השיטות, ככל הנראה, הן פרי עבודתו).

  • H.G Baerwald - דגל בגישה שטוענת שיש לבצע הומוגניזציה של העיוות בתחילת התקליט, במרכזו (היכן שרמת העיוות גבוהה ביותר) ובסופו כדי לקבל רמה מינימלית של עיוות אחיד. ע"פ Baerwald שתי נקודות ה-Null נמצאות, הפנימית ב-66 מ"מ והחיצונית ב-120.9 מ"מ.

  • J.K.Stevenson - טען שעיוות הוא משמעותי יותר בסופו של תקליט ולכן הדגש הוא על צמצום העיוות שם. זו הסיבה שעל פיו, נקודת ה-Null הפנימית נמצאת בסוף התקליט בדיוק על פי תקן IEC. ע"פ Stevenson שתי נקודות ה-Null נמצאות, הפנימית ב-60.325 מ"מ והחיצונית ב-117.42 מ"מ.

  • נקודות ה-Null מצוינות כאן כפי שהובאו ב-Vinyl Engine. ניתן לראות כיצד חושבו ע"י כל אחד מהמתמטיקאים בעבודתם הרלוונטית המקושרת מכאן ברשימת המקורות.


מה זה נותן?

למיקום נקודות האפס כשלעצמו, אין חשיבות רבה. את קצה המחט X, שמותקנת על מוט מחט, שמותקן על ראש Y, שמותקן על זרוע Z עם מרווח Overhang מסוים - ממש לא מעניין איפה הוא נופל ביחס לנקודות האפס. אף אחד מהפרמטרים הללו אינו חשוב לכשעצמו. מדובר בגאומטריה. הרדיוס של התקליט, מרחק ה-Overhang, האורך האפקטיבי של הזרוע, מרחק ההתקנה שלה מציר הפטפון וזווית ה-Offset - כולם משחקים תפקיד בגאומטריה הזו ולא ניתן להתייחס לכל פרמטר בנפרד.

כדי שליישור הראש על נקודות האפס תהיה משמעות, עלינו לוודא שהאורך האפקטיבי של הזרוע שלנו תואם את זה המתוכנן. אין באפשרותנו, לרוב, לשנות את האורך הזה בזרוע עצמה, למעט, כמובן, מיקומו של הראש בתוך השלה וההשפעה על מרווח ה-Overhang. האורך האפקטיבי של הזרוע כולל בהגדרתו את המרווח הזה ולפני שאנו ניגשים לכיוון הראש בעזרת כלי כלשהו, עלינו לדאוג שהמרווח הזה מאומת, או לחליפין, לבחור כלי שיאפשר לנו לאמת את המרווח הזה לפני ביצוע היישור לפי נקודות האפס. אחד הכלים הנפוצים ביותר הוא 'פרוטרקטור', או 'מד זווית'. ישנם כמה סוגים והם שייכים בד"כ לשתי משפחות. במשפחה הראשונה של פרוטרקטורי נקודות אפס נמצאים כלים 'טיפשים' כלליים, אך גם כלים ייעודיים לגאומטריה ספציפית. במשפחה השנייה של מדי זווית נמצאים מדי זווית ייעודיים קשתיים.

מדי זווית 'טיפשים' לשימוש כללי

להליך שבמהלכו מוודאים שהראש (המחט יותר נכון - או 'מוט המחט' בגרסה הכי מדויקת) נמצא בזווית מסוימת ביחס לרדיוס על פני שתי נקודות אפס, כאלו או אחרות, אין שום חשיבות בפני עצמו. על כלי שבעזרתו מכוונים ראש, לקחת בחשבון את האורך האפקטיבי של הזרוע, ואת מרווח ה-Overhang ורק אז לתת חיווי בהקשר של נקודות האפס. כלי כזה, בצורתו הפרימיטיבית ביותר נקרא 'protractor' או 'מד זווית' וישנם מספר סוגים. הסוג הנפוץ עשוי קרטון או פלסטיק ועליו מסומן מיקום נקודות האפס.

protractor 'טיפש'




זוהי דוגמה לפרוטרקטור כללי, 'טיפש' שהוא למעשה, גם די טיפשי. הוא אינו מספק נתונים לגבי נקודות ה-Null ואינו מציין ע"פ איזו שיטה חושבו. גם אם נכוון את הראש כך שיקביל לקווים המסומנים, לא נדע אם הכיוון יעיל עבור האורך האפקטיבי של הזרוע שלנו או האם מרווח ה-Overhang מכוון כראוי. אם ה-Overhang אינו מכוון כיאות - אין משמעות לנקודות ה-Null ולא משנה באיזו שיטה חושבו. יש להימנע מפרוטרקטורים כאלה למעט במקרים בהם הגיעו עם זרוע מסוימת. למשל... זרוע SME 3009 III מגיעה עם כלי כזה:

פרוטרקטור ייעודי עבור זרוע מסוג SME 3009




על פניו, זה נראה פרוטרקטור 'טיפש' אך הוא בנוי לאורך אפקטיבי מאוד מסוים. האורך הספציפי של זרוע SME לה הוא מיועד. כל מה שנותר לבעל הזרוע לבצע כדי להשלים את הכיוון הוא הליך יישור הראש כך שיקביל לקווים - בצורה כזו:

כיוון ראש באמצעות פרוטרקטור ייעודי: יישור הראש כך שיקביל לקווים המסומנים




כלי גנרי נפוץ נוסף שנחשב ל'טיפש' עשוי להיות פרוטרקטור המציין את שיטת חישוב נקודות האפס אך אינו מציע דרך יעילה לוודא שהאורך האפקטיבי של הזרוע (Overhang בעיקר) אכן מכוון כראוי ויתאים ליישור הראש ע"פ נקודות האפס המסומנות על גביו. לדוגמה:


פרוטרקטור 'טיפש' המציין את שיטת חישוב נקודות ה-Nulll (ע"פ Baerwald במקרה זה)





כלי כזה יוצא מתוך נקודת הנחה שהמשתמש ווידא את מרווח ה-Overhang בזרוע שלו (מה שאמור להיות ידוע וברור למשתמש בכלי מסוג זה). אין בכך פסול והכלים האלה נפוצים מאוד. עם זאת, יש לקחת בחשבון שהכלי אינו מציע פתרון מלא עבור כיוון ראש הולם. כלי כזה יכול לשמש מי שיודע בוודאות שמרווח ה-Overhang שלו מכוון כיאות.

ליצרנים רבים כ-Technics ו-Pioneer וגם Thorens יש כלים פשוטים לכיוון מרווח ה-Overhang. מדובר לרוב בשבלונות פלסטיק, ש'מלבישים' אותן על השלה ומשתמשים בהן כדי לכוון את המרווח שבין קצה המחט לתחילת השלה באמצעות ניוד של הראש לאורך מסילה בשלה. ב-Technics למשל, מרווח של 52 מ"מ מבטיח מרווח Overhang נכון. כאשר ה-Overhang מכוון, אין בעיה עקרונית להשתמש בפרוטרקטור Baerwald 'טיפש'.


כיוון מרווח Overhang ב-Technics SL-12X0 - עיקרון




כיוון מרווח Overhang ב-Technics SL-12X0 - הכלי הייעודי




כיוון מרווח Overhang ב-Technics SL-12X0 - אופן השימוש בכלי הייעודי




כפי שניתן לראות בתמונות, העיקרון פשוט ביותר. כל עוד נשמר המרווח הרלוונטי של 52 מ"מ (בדגמי SL-12X0 כמובן) מרווח ה-Overhang מובטח לנו. זוהי תכונה גאומטרית המובנית אל תוך השלה ע"י היצרן. כמובן שאין צורך בכלי הייעודי (שנמכר ב-eBay במחירים מוגזמים לעתים) ואפשר להשתמש בסרגל משרדי פשוט לאותה מטרה. עם זאת, אפשר להבין מהאמור מדוע שלה מקורית של היצרן שנועדה עבור דגם ספציפי של פטפון - כה מהותית לגאומטריה הנכונה ומדוע לא כדאי להחליפה בשלה גנרית סתמית.

פרוטרקטור נקודות Null או פרוטרקטור גנרי 'חצי טיפש' עשוי לכלול סימון לאימות אורך אפקטיבי תואם ולהגיע גם לאפקטיביות גבוהה, למשל באמצעות כלי כזה:

protractor גנרי של Ortofon - שמציע פתרון כמעט כולל




הכלי שבתמונה הוא פרוטרקטור של Ortofon שעל פניו נראה דומה לעשרות כלים אחרים בסגנון דומה. בעזרת הכלי הזה ניתן לכוון אורך אפקטיבי נכון (שינוי Overhang בשלה) וגם לבצע כיוון ראש. אנחנו לא יודעים מה הם מרווחי נקודות האפס בכלי (אולי ניתן לבדוק באתר החברה) וזהו 'מינוס' די גדול אבל מעבר לכך הכלי מציע לנו גם דרך לוודא שהאורך האפקטיבי של הזרוע מכוון באמצעות משחק עם מרווח ה-Overhang. כשזה האחרון מכוון, הכלי מציע גם תדפיס ליישור הראש לפי נקודות אפס. הכלי עשוי להתאים לזרועות עד אורך אפקטיבי מסוים ולא להתאים לזרועות בעלות אורך אפקטיבי אחר. זהו עדיין כלי גנרי 'חצי טיפש' אך הוא עדיף על הכלים הפשוטים שהוצגו קודם לכן.

השימוש בכלי קל מאוד. אחת התכונות שמקלות עלינו את השימוש בו, היא העובדה שלא צריך לקבע אותו לפלטה בעת השימוש. פשוט מוודאים שהראש מקביל לקווים בנקודה הראשונה, ומסובבים את הפלטה תוך הבאת הראש אל הנקודה השנייה - וחוזרים על תהליך היישור. אחר כך חוזרים לנקודה הראשונה ומוודאים שהכיוון עדיין תקף. חוזרים על ההליך אם יש צורך בכך.

כיוון ראש: יישור בנקודת האפס הפנימית




כיוון ראש: יישור בנקודת האפס החיצונית - א'




כיוון ראש: יישור בנקודת האפס החיצונית - ב'




כלים רבים כאלה, הנמכרים ב-eBay, גם על בסיס פלסטיק ואלומיניום מוברשים, הכוללים לעתים מראה ונראים מדויקים למדי, פשוט אינם כאלה. הקרטונים המודפסים לא תמיד שומרים על קנה מידה נכון ואחיהם הקשיחים לאו דווקא בהכרח מציעים תמיד נקודות 'אפס' מדויקות. מיקום נקודות האפס ע"פ כל אחת משלושת השיטות המקובלות כבר צוינו כאן בתחילת המאמר ותמיד ניתן (וזהו רעיון לא רע) למדוד את הנקודות שמודפסות על מד הזווית שאנו משתמשים בו ולהשוות למיקומים שציינתי. בקיצור - כשזה נוגע לפטפונים ב-5000 ש"ח, דולר או יורו, לא כדאי לסמוך על חתיכת קרטון ב-15. גם מ"מ אחד של סטייה במיקום נקודות האפס הוא קריטי ועלול להפוך את כיוון הראש לחסר ערך ואף למזיק. יותר מכך, האורך האפקטיבי של הזרוע הוא הפרמטר החשוב ביותר כאשר מדובר בגאומטריה של הפטפון הקשורה בכיוון הזה. מד זווית שלא לקח בחשבון את האורך האפקטיבי הנכון - גורם ברוב המקרים לאחוזי עיוות גבוהים.

עד כאן לגבי פרוטרקטורים 'טיפשים' וכלליים. הסוג הבא שאדבר עליו הוא הסוג העדיף והוא נקרא מד זווית קשתי או Arc Protractors

מדי זווית קשתיים יעודיים: Arc Protractors

מד זווית קשתי דומה, על פניו, למדי הזווית בעלי שתי הנקודות בהבדל משמעותי עיקרי: מדי זווית קשתיים הינם יעודים ומשמשים ספציפית עבור גאומטריה של פטפון (או זרוע) מסויימת. הם מתאימים אך ורק לזרוע בעלת פרמטרים מסוימים ולא ניתן להשתמש במד זווית קשתי שאינו מתאים לסוג הזרוע שלנו.

מד זווית קשתי לטכניקס




* שימו לב לנקודות האפס כפי שמופיעות על גבי מד הזווית ב-67 מ"מ וב-113 מ"מ. אלה נקודות שחושבו ע"י תכנה והופקו מנתוני הזרוע. המספרים משקפים את העובדה שלטכניקס יש שיטת חישוב (קניינית) לגבי נקודות האפס. הגאומטריה של ה-SL'ים המפורסמים - לא כל כך מפורסמת למרות הכל. השיטה של טכניקס היא פשרה בין Lofgren ו-Baerwald וגורמת לא מעט תסכול למשתמשים בלתי מנוסים המנסים ליישר ראש של טכניקס באמצעות מד זווית סטנדרטי.

השימוש במד זווית קשתי מורכב יותר. ראשית, יש לקבע את מד הזווית לפלטה ואת הפלטה לבסיס. אסור לפלטה להסתובב בין בדיקה לבדיקה ובין יישור של הראש בין הקווים בנקודת האפס הראשונה והשנייה.

אופן השימוש בפרוטרקטור קשתי דומה לשימוש במדי הזווית הקודמים אלא שבנוסף ליישור הראש בנקודות האפס, עלינו לוודא שקצה המחט נע לאורך הקשת המסומנת על מד הזווית. אם הקצה המחט חופף לקשת, ואם הראש מקביל לקווים בשתי הנקודות - מד הזווית מבטיח לנו שהאורך האפקטיבי של הזרוע (הכולל גם את מרווח ה-Overhang) תקין ושהגאומטריה של הפטפון אופטימלית (במישור האופקי - לא כולל VTA).

קל לדבר על כך, הרבה יותר קשה לבצע. התהליך סיזיפי משהו. קשה מאוד להגיע למצב בו המחט נעה בחופף לקשת המסומנת מחד, והראש מיושר לפי הקווים בכל אחת מהנקודות מאידך. זה בדרך כלל לא קורה בפעם הראשונה שמכוונים ודרוש הליך ניסוי וטעייה ממושך. הפרס בסוף הדרך, למי שביצע את ההליך במלואו, הוא אופטימיזציה של קריאת המחט את החריצים.

היתרון הגדול של מד זווית קשתי הוא שהוא מותאם באופן פרטני לגאומטריה של הזרוע שלנו. זה עלול, כאמור, להוות חסרון במידה ויש לנו פטפון וזרוע בעלי פרמטרים נדירים ובלתי מוכרים. ברוב המקרים ניתן להשיג פרוטרקטור קשתי להורדה והדפסה מהאתר של Vinyl Engine עבור כמעט כל סוג זרוע מוכר. במקרה ואין, אפשר פשוט 'לייצר' אחד באמצעות תוכנה חינמית (TemplateGen) שמסופקת ע"י האתר של קונרד הופמן כאן.

ראוי לציין שפעמים רבות מגלה המשתמש שלא ניתן להגיע לשני התנאים המבטיחים כיוון נכון באמצעות פרוטרקטור קשתי. או שהראש לא מתיישר, או שהמחט לא נעה לאורך הקשת. זהו, כמובן, סימן מעיד לכך שמד הזווית אינו תואם את הגאומטריה של הפטפון שלנו. במקרים כגון זה, ראוי לנו להחליף, או להדפיס מד זווית אחר באמצעות הזנת נתונים שונים בתכנה (ייתכן שטעינו בדגם הזרוע, אולי נתוני היצרן לגבי האורך האפקטיבי של הזרוע או מרווח ה-Overhang שגויים?)...


כיוון ראש באמצעות פרוטרקטור קשתי חינמי ייעודי עבור מספר זרועות במקביל





כדי לייצר מד זווית קשתי באמצעות התכנה של קונרד הופמן אנו צריכים לוודא שכל נתוני הזרוע נמצאים בידינו. ראוי לשים לב לכך ולדייק בנתונים המוזנים! התכנה מאפשרת הדפסת מד זווית ייעודית בכל אחת משיטות חישוב נקודות האפס שהוזכרו אך הדיוק וההתאמה לגאומטריה של הפטפון שלנו, תלויה, מן הסתם, בנתונים שאנו מזינים. מדי זווית להורדה והדפסה הם פתרון זמין וחינמי רק חייבים לשים לב להדפיסם בקנה המידה הנכון. רוב רובם כוללים סרגל בעל מרחק קבוע ונקוב ויש לוודא, לאחר ההדפסה, שהמרחק הנקוב עולה בקנה מידה אחד עם סרגל מדידה.


דוגמה נוספת - פרוטרקטור קשתי ל-zeta





באיזה פרוטרקטור להשתמש?

קל יותר להשתמש במד זווית 'טיפש' בעל שתי נקודות אפס ששיטת חישובן ידועה ונכונה (יש לוודא). כיוון בעזר מד זווית 'טיפש' מהיר יותר, נוח יותר ומתאים יותר למשתמשים בעלי ניסיון מוגבל בהליך. עם זאת, רצוי להשתמש במד זווית קשתי יעודי עבור נתוני הפטפון\זרוע שלנו. אך באיזו שיטת חישוב נקודות אפס כדאי לבחור? חלק גדול מהיצרנים משתמש בשיטת חישוב נקודות אפס קניינית שהיא נגזרת של אחת השיטות המוכרות. הם לא מנדבים נתונים בד"כ אך אלה אינם נשמרים בסוד משום שמדובר בנוסחאות גאומטריות פשוטות וניתן בקלות להסיק את נקודות האפס מהאורך האפקטיבי של הזרוע. גם כאשר זה המצב - זה לא מונע מאיתנו לבחור מד זווית בעל נקודות אפס שחושבו בכל אחת מהשיטות. במקרים כאלה, היצרנים האיכותיים מספקים ללקוח מד זווית ייעודי משלהם.

מי שמנגן רצועות מהחריצים הפנימיים בעיקר עשוי לבחור בחכמה בשיטת Stevenson. לעומת זאת, מי שמנגן בעיקר את מרכזו של התקליט, בין נקודות האפס, עשוי לבחור ב-Lofgren ומי שרוצה להינות מכל צידי התקליט ללא דגש על מיקום ספציפי, ראוי לו לבחור ב-Baerwald. כל אחת מהשיטות והגישות, היא סוג של פשרה. שיטת Baerwald היא הנפוצה והיא ההימור הבטוח ביותר.

מי שהפטפון שלו מאפשר תזוזה של השלה אחורה וקדימה, במידה המספיקה, יכול לבחור בכל אחת מהשיטות. עם זאת, פעמים רבות כאשר נקודות האפס משתנות, הן גוררות שינוי ב-Overhang (תזוזות של הראש כדי שיקביל לקווים בפרוטרקטור לא מתאים, משנות את ה-Overhang) ועלולות לגרור שינו בזווית ה-offset. התוצאה היא ראש או מוט מחט (cantilever) שאינו ממורכז בשלה - תוצאה שמבלבלת משתמשים רבים.

יצרנים רבים פשוט לוקחים זרוע מדגם אחד ומעבירים אותה לדגם אחר. כשמדובר ביצרנים רציניים, מיקום הזרוע (mounting distance) מחושב בצורה מתמטית מדויקת. למרות זאת, התוצאה עלולה להיות שאף פרוטרקטור קשתי לא מצליח לגרום לראש להתיישר בשתי הנקודות. באחת מהן לעולם תופיע סטייה קטנה (למשלShure M97xE על שלה של Technics SL-12X0 ומד זווית של Baerwald). במקרים אחרים אצל יצרני פטפונים זולים וחיקויים של דגמים אייקונים, הזרוע פשוט נשתלת בבסיס הפטפון במיקום שבו היצרן או לקוחו סבור שהיא נראית הכי טוב. במקרים כאלה אין ערובות הצלחת כיוון לשום מד זווית בשום שיטה.

עבור מקרים 'קשים' כאלה, קיים סוג נוסף של מדי זווית ממשפחה של כלים מעט מתקדמים יותר. אלה בדרך כלל בנויים ממסגרת מתכתית כלשהי המאפשרת ל'סרגל' על מסילה למדוד את האורך האפקטיבי של הזרוע, או את מרווח ההתקנה (mounting distance) כך ששתי צלעות במשולש הציר - ציר - זרוע ידועות. כאשר הכלי מכוון בהתאם לגאומטריה של הפטפון הספציפי, ניתן להשתמש בנקודות האפס המסומנות עליו כדי לבצע יישור ראש. הכלים האלה, לדוגמה כאן, בד"כ יקרים יותר מפיסות הקרטון והפלסטיק שלמדנו להכיר בפרקים הקודמים וייתכן שבעתיד אקדיש להם פרק נפרד משלהם.


מד זווית מתקדם של Dr Feickert





הערת אזהרה: כל מדי הזווית, ללא יוצא מן הכלל, כוללים חריר זעיר על נקודות האפס המיועד למחט. במד זווית מודפס ראוי לנקב חריר כזה בעזרת סיכה. ללא החריר אין דרך לוודא שהמחט במקומה על נקודת האפס. מהרגע שהמחט 'מתיישבת' בתוך החריר - קל מאוד לתלוש אותה ממוט הזרוע באמצעות תנועה פתאומית של מד הזווית. החלקה קטנה של מד הזווית על הפלטה עלולה לשבור את המחט או לעקם את מוט הזרוע. ההליך ממושך ודרושה תשומת לב דרוכה לשלום המחט במהלכו.

בין יישור הראש בנקודת האפס הראשונה ובין יישורו בנקודה השנייה, וגם תוך כדי היישור הראשוני, אנו נאלץ להבריג את הראש בשלה ולשחרר\להדק את הברגים כמה וכמה פעמים. זה בלתי נמנע. במהלך ההליך הזה קל מאוד 'לדפוק' את הזרוע והמחט בטעות כנגד הפלטה בכוח שדי בו לגרום נזק בלתי הפיך למחט. ההמלצה הגורפת שלי היא להשתמש במגן המחט במצב התחתון בכל זמן שאינו כולל את ישיבת המחט בחריר המיועד על מד הזווית. בקיצור... הרמתם את הזרוע ממד הזווית? הורידו מיד את מגן המחט. טובים ומנוסים שברו מחטים במהלך הכיוון הזה. לימדו מניסיונם של אחרים!

מקורות וחומר נוסף

(7) הבעות תודה: raniburg , capten , Barry , wr1 , yosiaz , Soli , natanzon24
פרופיל | שלח הודעה | חפש
yosiaz
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד

הצטרף בתאריך:
  Aug 18, 2011
הבעות תודה: 210
מספר הודעות: 837

 #2  נשלח: א' 31/08/2014 20:36

מנהלים - לדעתי ראוי למקם זאת במאמרי המערכת הדביקים - איכות במיטבה ! א - ב של איכות שמע אנלוגית מתחילה בראש ! (יותר נכון בכיוון הראש)
טומי - תודה !
(2) הבעות תודה: tomyeshuah , raniburg
פרופיל | שלח הודעה | חפש
Soli
חבר ותיק
חבר ותיק

הצטרף בתאריך:
  Jul 18, 2009
הבעות תודה: 70
מספר הודעות: 1080

 #3  נשלח: ב' 01/09/2014 6:52

תודה
(למרות שאני כן)טוב לדעת .
ורצוי לשמור לעת רכישה,תקלה,או אחזקה שוטפת.

_________________
מוזיקה היתה אהבתי הראשונה
פרופיל | שלח הודעה | חפש
farkash7 (אופיר)
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד

הצטרף בתאריך:
  Dec 20, 2007
הבעות תודה: 47
מספר הודעות: 228

 #4  נשלח: ב' 01/09/2014 8:19

תודה. החכמתי!

עכשיו אני מבין למה כאב הגב שווה את המאמץ.

שאלה: אם פטיפונים לינאריים נותנים פתרון הנדסי לבעיה למה הם לא נפוצים יותר?
פרופיל | שלח הודעה | חפש
tnsilver
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר

הצטרף בתאריך:
  Feb 24, 2012
הבעות תודה: 1339
מספר הודעות: 4166

 #5  נשלח: ב' 01/09/2014 15:01

תודה לכולם.
ציטוט:

אם פטיפונים לינאריים נותנים פתרון הנדסי לבעיה למה הם לא נפוצים יותר?
משתי סיבות עיקריות. זרועות לינאריות כוללות מכניזם מורכב מאוד וחלקים מכניים שאמורים, ברמה התאורטית, להיות מדויקים ביותר. מנועי סרבו, אלקט' מורכבת, חיישנים אופטיים, מסילות זכוכית קריסטל להניע את הראש לאורכן, מסבי לחץ אוויר, משאבות לחץ להפעילם, שסתומים, והשד יודע מה עוד... הפתרונות ההנדסיים סבוכים יותר וזה מייקר מאוד את ייצורן. הזרועות הלינאריות מסורבלות יותר, ולא מתאימות בגודלן ואופן הרכבתן לכל פטפון. כאן יש כמה דוגמאות ייצוגיות.

הסיבה השנייה היא שלמרות שבתאוריה זרוע לינארית פותרת את בעיית שגיאת העקיבה המובנית (יש לומר שגיאת העקיבה השקולה - 'WTE' בספרות המקצועית), היישום הפרקטי קשה ביותר. ע"פ Michael Fremer מהמגזין Stereophile זרועות לינאריות נכשלות פעם אחר פעם בייצוב הראש והתוצאה היא סוג של wobble אקסצנטרי, אחורה וקדימה בתנועת הראש, שמבטל את יתרונות השיטה. עם זאת, אני מניח שהסיבה העיקרית לנדירות היחסית של זרועות לניאריות היא ה-$$$ או ה-$$$,$ ובוודאי ה-$$$,$$.
פרופיל | שלח הודעה | חפש
כל הזמנים הם שעון חורף - ישראל (GMT+2) הצג הודעות קודמות:    
פורומים > אודיו אנלוגי


  
    שם משתמש:
נתוני כניסה לכל אתרי HT:

  סיסמא:
 

  


 | 

קפוץ אל: 
לא ניתן לשלוח הודעות בפורום זה
לא ניתן להגיב להודעות בפורום זה
לא ניתן לערוך את הודעותיך בפורום זה
לא ניתן למחוק את הודעותיך בפורום זה
לא ניתן להצביע לסקרים בפורום זה
לא ניתן לצרף קבצים בפורום זה
לא ניתן להוריד קבצים בפורום זה

תקנון / תנאי השימוש באתר צור קשר / contact us כל הזכויות שמורות לקבוצת ht