הוצאות תקליטים וכמה ספציפים.

פורום המיועד לציוד אודיו וינטאג' על כל סוגיו וכן אודיו אנלוגי - פטיפונים, ויניל וטייפים
DJPOWER (פותח השרשור)
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
הודעות: 138
הצטרף: מרץ 2006
נתן תודות: 0
קיבל תודות: 0

הוצאות תקליטים וכמה ספציפים.

נושא שלא נקרא #1 

אהלן, הבנתי שיש הרבה הוצאות "דיגיטליות" שבעצם לא מועילות לי יותר מדי.. רציתי לדעת אם יש איזה אתר שמוודא/מציע הוצאות ספציפיות/תקליטים ספציפיים.
ומה לגבי הבאים:
https://esecurepayments.co.uk/epages/es ... ts/47771-1

https://esecurepayments.co.uk/epages/es ... 8a9670e3e/?

https://esecurepayments.co.uk/epages/es ... iewProduct

תודה, יונתן.

tnsilver
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

נושא שלא נקרא #2 

זהו עסק סבוך. אחד הסודות הגדולים טמון במספר הקטלוגי של התקליט. בעזרת המספר ניתן לדלות פרטים רבים על ההוצאה. האתר שמספק את מירב הפרטים על הוצאות רשמיות (וגם שאינן כאלה) הוא Discogs והדרך למצוא מידע היא כזו:

ניקח לדוגמה את 'Love Over Gold' של Dire Straits ונחפש בגוגל את השורה הבאה:
Dire Straits Love Over Gold LP Discogs. התוצאה הראשונה מנחיתה אותנו כאן. בתחתית העמוד, (ב-other versions), ניתן לראות את כל היסטורית ההדפסות של האלבום.

אם נרחיב את הרשימה בתחתית העמוד, נוכל לראות את כל ההוצאות ולאשר שהמספר הקטלוגי 47772-1 של 'Warner Bros' (המספר הקטלוגי מופיע בקישור המקורי) מופיע ב-Discogs כ-reissue משנת 2010. ניתן אפילו לראות בהערות שהאלבום המקורי כלל את מילות השירים מודפסות על גבי השרוול הפנימי של עטיפת התקליט.

במקרה הזה - המידע תואם את התוכן השיווקי. מדובר ברשיון אמריקאי של Warner Bros ל-remaster מסליל אנלוגי והדפסה על גבי 180 גרם של ויניל בגרמניה. לא ברור אם ההדפסה המחודשת כוללת את מילות השירים כמו ההוצאה המקורית.

הדוגמה הזו היא דוגמה טובה למכירה אמינה. המספר הקטלוגי והפרסום השיווקי תואמים את הנתונים של Discogs. במקרים רבים לא תמצא את המספר הקטלוגי בעמוד של המשווק וזה לעולם אינו סימן טוב. פעמים רבות המשווק וההוצאה חוסכים את הפרטים הטכניים ולא ניתן לברר מי ערך את המאסטרינג ומאיזה סוג של מקור. מסיבה זו אני נמנע מרכישת הדפסות reissue חדישות. קיים שפע של תקליטים מקוריים משומשים במצב מעולה והם בדרך כלל זולים בהרבה.

המשווקים המקוונים האמינים של eBay נוקטים בשיטת דירוג תקליטים סטנדרטית ודי מדוייקת ומנסיוני הם בדרך כלל 'קולעים' למטרה. הטובים שבהם מספקים פרטים לגבי שיטת הדירוג (בדיקה ויזואלית או בדיקה תוך השמעה) ובכל מקרה הם יעשו הכל כדי לזכות בדירוג אמינות גבוה ולהמנע ממשוב שלילי של רוכשים.

אגב, הקישור המסופק לא מציע עותק נדיר או חריג של התקליט הידוע. שני קליקים מאותו עמוד ב-Discogs יגלו שאותו תקליט בדיוק נמכר גם ב-$24.95 במקום £19.99 כפי שמציע המשווק בקישור המקורי. זה לא מפתיע ולא מדובר בסחורה נדירה. WB מדפיסים בעשרות ואולי אף מאות אלפים והתוצרת מגיעה למשווקים רבים שמנהלים תחרות אגרסיבית בינם לבין עצמם. ראוי לנצל זאת. אני גם די בטוח שבמקרה הזה של אלבום כה פופולרי, אפשר למצוא הדפסות מקוריות במצב מעולה במחיר נמוך מזה ב-eBay. זו לפחות, תהייה הבחירה הראשונה שלי.

צריך לזכור ש-'180 גרם' הם לא ערובה לכלום! לא מדובר כאן בזהב אלא באחד מחומרי הגלם הזולים ביותר בעידן המודרני ושממנו עשויה כל רצפת PVC (לינולאום) במטבחים ומקלחות ישנים. הדגשת הנתון הזה כמקדם מכירות על חשבון הפרטים הרלוונטיים הינה כשלעצמה טעם לפגם. יש להמנע מרכישת תקליט כאשר זהו הפרט היחיד או העיקרי המסופק בשיווקו. עם זאת, בדרך שהדגמתי, באמצעות המספר הקטלוגי ואתר Discogs, אפשר לשאוב מידע על כל תקליט ולהשוות לזה המוצג ע"י המשווק.

נתון נוסף שעשוי לסייע להבין מהי מהותו של האלבום המודפס מחדש הוא קוד SPARS שמוכר לרבים מדירוג CD. זהו קוד שמכיל רצף של שלוש אותיות 'A' או 'D' והוא מדרג את התוצר בהתאם להליכי ההקלטה, המיקס, והמאסטרינג - בסדר הזה, משמאל לימין.

בתחילת דרכו של הקומפקט דיסק, הקוד הנפוץ היה AAD שרמז על כך שההקלטות היו אנלוגיות, המיקס אנלוגי גם הוא, ורק המאסטרינג דיגיטלי. אט אט הפך הדירוג ADD לנפוץ יותר משום שככל שחלף הזמן, יותר מיקסים של הקלטות אנלוגיות, הפכו לדיגיטליים גם הם.

מאוחר יותר כבר הפך ללא מקובל (במיינסטרים לפחות למרות מקדמי 'הייפ' אזוטריים) לבצע הקלטות אנלוגיות ועל רוב הדיסקים מופיע הדירוג DDD. כצפוי, האות האחרונה בקוד SPARS על גבי קומפקט דיסק שהמאסטרינג שלו הוא תמיד דיגיטלי, היא לעולם 'D'. השימוש בקוד SPARS הופסק בין השנים 90 - 95 אבל בינתיים, הוא אומץ באופן די מגוחך ע"י מיני מוכרי תקליטים (מקוונים בעיקר) שעושים בקוד זה שימוש עלום בשיווק תקליטים.

לא היינו מצפים למצוא דירוג SPARS בסגנון AAD על גבי תקליט אך המציאות העגומה היא, שזו דרכם של המוכרים והמשווקים להציע למכירה תקליטים 'דיגיטליים', (כלומר כאלה שהמאסטרינג שלהם נעשה ממקור דיגיטלי) תוך מקדם כלשהו של אמת בפרסום. אף אחד לא אמור להבין זאת. קוד SPARS לא מיועד לתקליטים. דירוג של תקליט אנלוגי בקוד SPARS יהיה לעולם AAA - ולכן מיותר לחלוטין. אם הקוד מופיע בהקשר מכירת תקליט זהו פשוט סוג של disclaimer או התחמקות חוקית מאחריות לגילוי נאות לגבי איכות המוצר וכדאי להתייחס לכך בהתאם.

בשורה התחתונה אני חייב לציין שלאור האפנה החוזרת, הביקוש העצום, התהוותן של מיני הוצאות תקליטים קיקיוניות ותחייתם המחודשת של כובשי תקליטים ישנים במזרח אירופה - רכישה של תקליט הפכה עבורי לעבודה של ממש. קשה מאוד לדעת היום מהו מקורו של תקליט בהוצאה מחודשת ואם אני 'נאלץ' לרכוש reissue אני מבצע עבודת מחקר ממושכת, כולל נסיון לברר בפורומים מה אומרים אלה שכבר רכשו.

לעיתים קיימים כל כך הרבה משתנים במשוואה הזו - עד שקשה מאוד לדעת. לכן - יש להמנע מרכישות פזיזות או אימפולסיביות של תקליטים! כאספן אני מעדיף הוצאות מקוריות מארץ המקור ואם אין להשיג (מקרה נדיר מאוד) אסתפק ב-reissue הבא ולאו דווקא בזה החדיש ביותר. ככלל ברזל אני נמנע מ-reissue שהוא גם remaster. מקורות אנלוגיים (סלילים) אינם מזדקנים יפה ועבודת remaster דיגיטלית היא לא משהו שהייתי רוצה באוסף שלי. בשביל זה יש CD.

DJPOWER (פותח השרשור)
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
הודעות: 138
הצטרף: מרץ 2006
נתן תודות: 0
קיבל תודות: 0

נושא שלא נקרא #3 

כל הכבוד על התגובה העמוקה, מעריך את ההשקעה!
אז אני אתחיל לחפש באיביי תקליטים ישנים.תודה רבה!

שלח תגובה

חזור אל “וינטאג' ואנלוגי”